געגועים – הגעתי לשארם א משיח אחרי הצבא ונשבתי בקסם המקום והאנשים המיוחדים, כמו "שימלה היפה" שהיה מכוער כמו הלילה בלי שיינים קידמיות אבל עם לב ענק. או "יוסי שוונג" (אונג) שמכרנו רוזותה (תרכיז שקדים) לפני הפינוי,
"חיים כובע" היה לו קרחת ומי שניסה להוריד לו את הכובע היה חוטף מכות רצח.
היה עפר נצר שהיה עושה סיורים עם גיפ ברחבי סיני והיה נוסע עם גז קבוע על כביש או בדרכי עפר והיה מקפיץ את המטיילים כמו פופ-קורן.
אי אפשר לשכוח את "הדולפין 9" הפאב שלנו בחוף נעמה.
כשהגעתי לשארם קיבל אותי משה שוסטר חבר ילדות מחדרה, הוא סידר לי לעבוד במוסך אצל י