בורחנות - כמוני

devora · 2013-03-12T20:59:00+02:00

אני לא יודעת בדיוק מתי זה התחיל, אבל במשך השנים עברתי דברים נוראיים בחיי ואני חושבת שהם עיצבו לי את אישיותי שהפכה עגומה. אני זוכרת את עצמי מאז ומתמיד אדם שקול ועמוק, אך בנוסף לכך חייכנית ומלאת חוש הומור, דבר שאני כבר לא יכולה יותר להגיד על עצמי. במשך הזמן פיתחתי "חסינות" מסויימת על מנת לא להיפגע שוב מדברים רעים שבאים עלי, ואני מדחיקה ומדחיקה ומדחיקה ועוטה על עצמי ארשת קלילה ונורמטיבית, וממשיכה את יומי כרגיל, כמעט כרגיל, מאחר ובלילות.... בלילות אני בוכה עד שנדמה כבר שהכרית שלי הפכה לבריכה, ופעמים רבות קשה לי להרדם.לאחרונה שמעתי על הצעה מהאקדמיה להכניס את המילה העברית "בורחנות" כתחלופה ל"אסקפיזם". אז זהו, אני חושבת שזה מה שמתאר אותי במדויק- בורחנות. זה מה שאני- אחת שבורחת, אחת שונה ומוזרה שאין לה מספיק כוחות נפש להתמודד מול הקשיים ולכן אני ממשיכה הלאה מפחדת להיפגע. העניין הוא שפעמים רבות עולים זכרונות מודחקים מהתת מודע אל המודע. ושוב אני חוזרת לדמות האפרורית, שברירית במקצת. ימים רבים אני מוצאת את עצמי מחכה לסיים פגישה עם חברות, עבודה, לימודים, ולברוח... רחוק רחוק. וזה מה שאני עושה, אחרי ימים שבהם צפים הזכרונות על אבי שלא אראה עוד, על חיי שהיו, אני נושאת עצמי בבריחה אל שדה ריק או יערון נידח ושם בוכה במשך שעות על גבי שעות ושוכחת שערך הזמן עדיין קיים.... שם עוברות בי מחשבות על בדידות וגעגוע, על רצון של לא להיות כאן ולהמשיך לסבול. רצון להישאר תמיד אפורה וקטנה. רצון למות! רק בחודשים האחרונים התחלתי לחקור קצת את העניין וגיליתי שיכול להיות שכבר שנים אני סובלת ממחלת הדיכאון, ממש מחלה! האם יש ממש בדברי?