devora

שבוע טוב,

זה כמה חודשים שלא נכנסתי לאתר ואפילו היו פעמים בהם רציתי להיכנס ומנעתי את עצמי. באמת שהתגעגעתי אליכם ולעצות שלכם.

אני כותבת ועדיין בהיסוס, ורציתי לשמוע את עצותיכם.

כבר כתבתי בעבר על נטיותי המטופשות להיכנס לדיכאון ככל שאנבור יותר בעבר, הרבה אומרים שזו הדרך היחידה לפיתרון בעיות שנוצרו בעבר אבל אצלי זה מכניס אותי עמוק יותר ויותר עד שאני צוללת ממש לקרקעית וקשה לי לחזור לחיי שגרה רגילים, דבר כזה יכול לקחת יותר מחודש שבו אהיה מונתקת לגמרי מחברה, אכבה את פלאפוני, אשן כל היום ואחשוב מחשבות...

בתקופה הזו שלא נכנסתי

אני לא יודעת בדיוק מתי זה התחיל, אבל במשך השנים עברתי דברים נוראיים בחיי ואני חושבת שהם עיצבו לי את אישיותי שהפכה עגומה. אני זוכרת את עצמי מאז ומתמיד אדם שקול ועמוק, אך בנוסף לכך חייכנית ומלאת חוש הומור, דבר שאני כבר לא יכולה יותר להגיד על עצמי. במשך הזמן פיתחתי "חסינות" מסויימת על מנת לא להיפגע שוב מדברים רעים שבאים עלי, ואני מדחיקה ומדחיקה ומדחיקה ועוטה על עצמי ארשת קלילה ונורמטיבית, וממשיכה את יומי כרגיל, כמעט כרגיל, מאחר ובלילות.... בלילות אני בוכה עד שנדמה כבר שהכרית שלי הפכה לבריכה, ופעמים רבות קשה לי להרדם.לאחרונה שמעתי על ה