נמאס לי לסבול בעבודה כל יום מחרדות איומות 10 שעות ביום. 

נמאס לי להעמיד פנים שהכל בסדר אצלי כשאני גוסס מבפנים.

נמאס לי להתבייש בזה.

בא לי לצעוק לעולם, לצעוק שאני סובל מחרדות ודיכאון, לצעוק שאני סובל ושלא באמת טוב לי כשאני אומר "הכל בסדר" "הכל טוב".

פאק למה צריך להתבייש??! בנאדם סובל ולא טוב לו. זה למה אני כבר בן 25 ועדיין סובל ככה.

נשבר לי מהכל כבר. אני לא מרגיש שאני באמת חי. מרגיש שהכל לא אמיתי. אני מרגיש שאני מאבד את המציאות.

חייב לצאת מהמקום הזה לא יכול יותר בתוך הבועה הזו.