האם יש פה מישהו שיכול להציע לי עבודה?
לא חייב משהו שדורש כישורים מיוחדים, למרות שיש בי כישורים שונים ומגוונים.
אם יש דבר כזה פה אני מאוד אשמח. אני בן 26
תודה
-
2 תגובות
שלום לכולם. אני כותב בפורום הזה כי אני מתמודד והתמודדתי עד היום עם חרדות ודיכאון. זה התחיל לפני הרבה מאוד שנים עוד בהיותי תלמיד. התחילו חרדות שמאוד שינו אותי, הפכו אותי לאדם אחר, אדם סגור, פחדן שמסתגר ובורח מהחיים. תמיד היו לי קשיים מולן מסגרות, גם בצבא, למרות ששירתתי כלוחם וסיימתי כלוחם, לא סיימתי את השירות בדרך יפה. לאחר שסיימתי את השירות הצבאי הבעיות המשיכו והבנתי שהקושי במסגרות נשאר גם לאחר הצבא. עברתי המון עבודות עד שכבר אין לי מושג כמה עברתי, תמיד התקשיתי כלכלית, מעולם לא ידעתי לנהל את כספי. אולי רק לפני הצבא שזו הייתה התקופה הכ
-
10 תגובות
המצב נהיה גרוע יותר ויותר ככל שהימים עוברים.
לא עובד עדיין, לא לומד, רק בבית מחשב-לישון כל היום.
רב בלי סוף עם אמא שלי שיורדת עליי הרבה ואין לה מושג מה עובר עליי בדיוק ואיך מטפלים בזה.
היא כבר התייאשה ממני ואומרת לי את זה ללא סוף.
אני חייב לצאת מהמצב הזה. אין לי מחשבות אובדניות וגם אם אני עוסק בזה, אני יודע שלא אעשה את זה.
אני פשוט לא רוצה לאבד את זה, אני מעריך מאוד את החיים ורוצה לחוש שמחה אושר ושלווה.
בתוך תוכי אני תמיד מאמין שיום אחד כן אהיה אדם כזה וזה מהמ שמחזיק אותי עד היום, אבל הימים עוברים להם, השבועות, חודשים, שנים!! ואני ע
-
14 תגובות
-
1 תגובה
היי. כתבתי פה בעבר.
בחודשים האחרונים המצב שלי רק מתדרדר.
לפני כחודשיים התחלתי עבודה חדשה ולא הצלחתי להתמיד בה והיום אני כל
היום בבית בלי מעש ובלי כלום. רק מחשב ואינטרנט כל היום.
שעות השינה הפוכות, לא ישן בלילות.
שכחתי לציין שאני בן 26, לא ילד בכלל.
בלי לימודים על הראש או עבודה ..
אני משתדל בדכ לא להסתכל על מה שיש לאחרים אבל כל חבריי כבר התקדמו
ומתקדמים ואני עדיין תקוע באותו המצב.
ניסיתי טיפולים שונים שלא ממש התמדתי בהם ולא עשיתי שיעורי בית.
אני היום מנסה כדורים.
אני לא יודע אם המוטיבציה תבוא לי עם הכדור, הסיכוי קלוש.
אני מחפש דברי
-
6 תגובות
נמאס לי לסבול בעבודה כל יום מחרדות איומות 10 שעות ביום.
נמאס לי להעמיד פנים שהכל בסדר אצלי כשאני גוסס מבפנים.
נמאס לי להתבייש בזה.
בא לי לצעוק לעולם, לצעוק שאני סובל מחרדות ודיכאון, לצעוק שאני סובל ושלא באמת טוב לי כשאני אומר "הכל בסדר" "הכל טוב".
פאק למה צריך להתבייש??! בנאדם סובל ולא טוב לו. זה למה אני כבר בן 25 ועדיין סובל ככה.
נשבר לי מהכל כבר. אני לא מרגיש שאני באמת חי. מרגיש שהכל לא אמיתי. אני מרגיש שאני מאבד את המציאות.
חייב לצאת מהמקום הזה לא יכול יותר בתוך הבועה הזו.
-
7 תגובות
רק בשבועות האחרונים התוודעתי להפרעה הזו ובדיוק היום ראיתי איזה סרט דוקומנטרי שגרם לי לחשוב על זה ממש לעומק וחיפשתי מאמרים ברשת והרבה מאוד מזה דומה.
כל הקטע של הקושי החברתי (חרדה חברתית) והקושי בלהבין רגשות של אדם אחר. אני מתקשה להתלהב משמחה של אחרים למשל ועוד כל מיני נקודות. קושי בלהבין הבעות פנים ולפרש אותם לא נכון.
יש פה מישהו בעל אותה הפרעה שיוכל לשוחח איתי על זה??
-
27 תגובות
-
4 תגובות
שלום.
אני בחור בן 25, סובל שנים ארוכות מחרדה חברתית.
זה התחיל בערך בתחילת התיכון, למרות שכל חיי הייתי די ביישן, אבל לא חרד.
עד בעצם כיתה ח' בערך, ששם הופיעו המחשבות הלא נעימות והפחד הנוראי הזה.
משם זה בעצם רק התעצם.
למרות הסבל הרב והקושי, כן סיימתי את לימודיי ואת הצבא בקושי רב מאוד.
בצבא החרדות מאוד התעצמו להן.
היום אני חי עם בת-זוג, שוכר איתה דירה כבר קרוב לשנה.
הכל התחיל טוב בדירה, התחלתי לעבוד וממש הרגשתי טוב והביטחון חזר אליי, אך זה היה זמני.
עדיין, החרדות תמיד הופיעו ותמיד היו שם.
עם הזמן גם הביטחון ירד והחרדות פשוט התי
-
37 תגובות