בן 27 בקרוב ופשוט לא מוצא את עצמי.

SAD2 · 2014-11-23T11:43:37+02:00

שלום לכולם. אני כותב בפורום הזה כי אני מתמודד והתמודדתי עד היום עם חרדות ודיכאון. זה התחיל לפני הרבה מאוד שנים עוד בהיותי תלמיד. התחילו חרדות שמאוד שינו אותי, הפכו אותי לאדם אחר, אדם סגור, פחדן שמסתגר ובורח מהחיים. תמיד היו לי קשיים מולן מסגרות, גם בצבא, למרות ששירתתי כלוחם וסיימתי כלוחם, לא סיימתי את השירות בדרך יפה. לאחר שסיימתי את השירות הצבאי הבעיות המשיכו והבנתי שהקושי במסגרות נשאר גם לאחר הצבא. עברתי המון עבודות עד שכבר אין לי מושג כמה עברתי, תמיד התקשיתי כלכלית, מעולם לא ידעתי לנהל את כספי. אולי רק לפני הצבא שזו הייתה התקופה הכי מוצלחת שלי, שבה עבדתי והוצאתי רשיון על דעת עצמי, הייתי אחראי על עצמי ודווקא היום כשאני יותר בוגר, אני מתקשה לשלוט בעצמי, מתקשה למצוא את עצמי. כשהייתי חייל הכרתי בחורה מדהימה שהכניסה טעם לחיי לאחר כל הקושי שעברתי. היא הביאה לי אושר ושמחה שלא ראיתי המון שנים לפני שהכרתי אותה. היא מעולם לא שפטה אותי למרות שזה תמיד הפריע לה, כל הקושי הזה שלי. מאוד אהבנו, מעולם לא אהבתי בצורה הזו ומעולם לא הרגשתי בנוח עם אדם כמו שהרגשתי איתה. הייתה לנו התחלה יפייפיה והתאהבנו עד עומק נשמתנו. בשנה השלישית שלנו יחד החלטנו יחד לעבור לגור יחד, למרות שעדיין היו לי קשיי עבודה אבל החלטתי לנסות ולצאת מהבית כי אולי זב מה שתוקע אותי ומונע ממני מלהתקדם. זה התחיל טוב ויפה ואפילו הרגיש לי כמו הדבר שלו הייתי זקוק כל חיי, הניתוק הזה והרגשת העצמאות. לאחר מספר חודשים זה שוב התחיל להתפרק ולאט לאט מצאתי את עצמי במקום הכל כך מוכר, שוב התחילו הקשיים בעבודה וגם שם החלפתי מספר עבודות והיו חודשים אפילו שבהם לא עבדתי וזו התקופה הגרועה בחיי, איבדתי את כל הבטחון והגבריות שעוד נשארה בי כי האישה שהייתה איתי ראתה אדם חלש שלא מסוגל להתמודד מול קשיים בחייו. הרגשתי חסר ערך והתחלתי גם להתנהג מולה כמו אדם חלש ופחדן. איבדתי כל בטחון כי ידעתי שהיא לא תשאר עם גבר שמתנהג כך, איזו אישה כן תרצה?! כל יום חשבתי על היום בו היא תזרוק אותי ותסיים הכל, כל יום פחדתי מזה. לאחר השנה בדירה החלטנו שאני עוזב את הדירה, כי הקשר היה כלכך חלש שזה היה הדבר היחיד שעוד היה מציל את זה. אחרי 5 שנים יחד היא החליטה שהיא לא רוצה את זה יותר ושהיא לא יכולה להתמודד עם כל זה. באותה תקופה התאמצתי ועשיתי המון כדי להחזיר מעט ממה שעבד כדי שנוכל לעבוד על זה יותר טוב. כמה שניסיתי, שום דבר לא עזר. אני מבין אותה אבל הבעיה היא שכל זה קרה בדיוק כשהתחלתי עבודה שבאמת מצאתי את עצמי בה. מקום שראיתי את עצמי מחזיק בו שנים, שם זה נגמר וזה שבר אותי. החזקתי שם מספר חודשים אבל הקושי שהפרידה יצרה בי מנעה ממני לתת את כל כולי כמו שתמיד רציתי וזו הסיבה שפיטרו אותי משם לאחר 5 חודשי עבודה. ככה נשארתי בלי עבודה ובלי האישה שאותה אהבתי ועדיין אוהב. אם רק הייתי חצי ממה שהיא, לא הייתי היכן שאני היום. היא אדם חזק מאוד, אחראי עצמאי, לא נופל לקשיים- היא פשוט ההיפך הגמור ממני ולמרות כל האהבה שהייתה לה אליי, היא ידעה שזה לא מספיק והיא צודקת בזה. החלום הגדול שלה היה להתחתן ולהקים משפחה- ככה היא אמרה והיא פשוט לא ראתה אותי שם- גם את זה היא אמרה וגם פה היא דוברת אמת. איך אוכל להיות בשביל אדם אחר כשאני לא שם בשביל עצמי? היום כבר עברו 6 חודשים מאז הפרידה והיא לא רוצה שום קשר אליי ולו המעט ביותר. לא נשארו לי אנשים בחיי שבאמת טוב לי איתם. מעולם לא הודיתי בזה, אבל אין לי חברים ואין לי אף אחד היום. אני מתכחש ומדחיק הכל כי קשה לי להודות בזה שאיבדתי כל מה שהיה לי והכל כי אני פשוט מאוד אדם חלש ופחדן. בעוד מספר חודשים אהיה בן 27. אני עדיין מובטל ועדיין מחפש את עצמי. אין לי חסכונות ואין לי גרוש על התחת. 4 שנים מאז שסיימתי צבא ואפילו שקל אחד לא הצלחתי לחסוך, אפילו שניסיתי, פשוט תמיד נקלעתי לעוד ועוד קשיים שאילצו ממני להוציא את המעט מאוד שעוד חסכתי. איפה היא ואיפה אני?! בעולמות שונים לגמרי. אני מנסה לשכוח אותה ולהתמקד בעצמי, באמת שאני מתמקד בעצמי, פשוט לא יודע מאיפה להתחיל ומה לעשות בעתיד. כל יום בא לי רעיון אחר שאני מתלהב ממנו ודוחה אותו מספר ימים אחרי כשאני בודק אותו לעומק. כבר לא נשאר לי שום רעיון ואני אבוד יותר מאי-פעם.