הייתי רוצה להיות מספיק חכמה כדי להיות עצובה מזה…
אבל במקום זה. הייתי מאושרת כל השבוע.
אני לא מבינה את עצמי …יש לי כל כך הרבה מה להפסיד .ואני מתנהגת כמו איזה תינוקת.
ישבתי אצל הדיאטנית – והיא עשתה לי שרשרת שאלות של " מה יקרה אם אני אהיה רזה…"
בסוף זה הוביל למקום אחד לא כל כך אכפת לי להיות חולה . וזה היה די מצמרר להבין את זה.
אבל למה אני חושבת ככה – אכפת לי!!! אני רוצה לחיות !!!! סוף כל סוף אני מתקדמת – בחיים בלימודים בחברה!!!
למה אני רוצה להרוס את הכול בידיים???
למה אני לא יכולה לתת לעבר לנוח על משכבו בשלום?
אוף—-
מה יהיה הסוף.