כאבים עיצביים ברגליים

סופלקי · 2013-10-02T01:50:18+03:00

שלום לכולם! אני בן 33, רוב חיי בריא כמו שור, לפני כעשרה חודשים התחלתי לסבול (ללא כל פציעה/חבלה קודמת) מנפיחות בגב כף הרגל מלווה בכאבים חזקים שמתחילים כמו גירוד או עקצוץ ואז שריפה,דקירות לפעמים גם זרם בלתי מוסבר. באותה התקופה עבדתי במחקר באחד מבתי החולים במרכז הארץ ורופא שעבד איתי (נפרולוג) בדק אותי ואמר לי שזה כנראה צלוליטיס, הוא נתן אנטיביוטיקה והמליץ על כמה ימי מנוחה ובדיקות דם שלקחו ממני כבר באותו היום, כעבור שלושה ימים הנפיחות והכאבים עלו לכיוון השוק כמעט עד הברך כולל שינוי צבע של השוק וכף הרגל(בהתחלה אדום ואח"כ יותר כמו בורדו/כחול), חזרתי מייד לרופא ואחרי שהוא ראה את הרגל הוא קבע שיש לי DVT ושלח אותי מייד למיון לעשות אולטרסאונד/דופלר לורידי הרגליים, בבדיקה לא נמצאו ממצאים ואין כל חשד לפקקת. באותו הרגע אותו רופא צלצל לרופא אחר (אורטופד כף רגל) שהיה בבית החולים וקיבל אותי מייד. לאחר בדיקה מאוד כואבת של מישוש השוק וכף הרגל (שאני ממש מתאפק לא לבכות) הוחלט בכל זאת שזה DVT, אמרו לי לנוח בבית שבוע וציידו אותי במזרקי קלקסן 120 מ"ג פעמיים ביום ומתי שכואב לקחת אקמול ואופטלגין ביחד וכמובן שלחו אותי לעוד סשן של בדיקות דם- הכל יצא תקין, ללא כל ממצאים לדלקת כלשהי או זיהום. כעבור שבועיים של כאבים איומים,חוסר שינה, נפיחות לסירוגין של הרגל שינוי הצבע ובנוסף בטן כחולה מכל הקלקסן שהזרקתי, חזרתי לאותו אורטופד שלא הבין למה אין כל הקלה בכאבים או בנפיחות ובצבע והחליט להתייעץ עם פרופ בס (מנהל כירוגית כלי דם באסף הרופא). שוב חזרתי למיון לביצוע דופלר ורידים שיצא תקין לחלוטין, חזרתי לאורטופד שהפנה אותי דחוף לפרופ בס. למחרת בבוקר התייצבתי אצל פרופ בס במחלקה שבדק אותי ושאל אותי המון שאלות ביחד עם ד"ר חן. הם החליטו שמבחינתם הכל בסדר אצלי ואין לי DVT וככל הנראה הבעיה שלי היא אורטופדית ולא קשורה בכלי דם. חזרתי לאורטופד ששלח אותי לעשות MRI לשוקיים. בבדיקה נמצאו אותות חריגים דיפוזים בשריר הסוליאוס והגסטרוקנמיוס. ממצאים העשויים להחשיד נזק עיצבי בעצב הטיבאלי. משם שלחו אותי דחוף לבדיקת EMG (ששם לא הפסקתי לקלל את הרופא בלב מרוב הפעמים שדקר אותי וניסה לקפל לי את הקרסול), בבדיקה הכל יצא תקין ללא כל חשד לנזק עיצבי. הופנתי מאורטופד כף רגל לאורטופד עמוד שדרה ששלח אותי שוב לMRI הפעם לשלול פריצות דיסק - למעט שני בלטי דיסק הכל היה תקין ולא נמצא קשר בין הבלט לכאבים או לתסמינים האחרים ואז ניתנה אבחנה מבדלת ל CRPS . הופנתי בחזרה לאורטופד כף רגל שהפנה אותי לנוירולוג ששלח אותי שוב לבדיקת EMG - ושוב הבדיקה יצאה תקינה. הלכתי כמובן גם לרופאת המשפחה שתתן לי שיכוך כאב קצת יותר רציני מאקמול ואופטלגין והיא רשמה לי אוקסיקונטין 10 מג, אוקסיקוד, וטרמדקס בכדורים, אני לא הוסיף ואומר שמשהו מזה באמת הקל לי על הכאב אלה רק עשה אותי זומבי שרוצה כל הזמן להקיא וסובל מעצירות. לאחר חמישה חודשים של סבל נוראי וחוסר שינה שאני עדיין הולך לעבודה כל בוקר, הופנתי למרפאת כאב של הקופת חולים ששם פגשתי את אחד הרופאים עם הכי הרבה חמלה שפגשתי מחיי והוא החליף לי את התרופות לטרגין 20 מג ,ליריקה 150 מג, סימבלטה, את האוקסיקוד הרופא השאיר לי כמנת הצלה לפני התקף ותוספים של ויטמין c ומגנזיום ואמר שזה באמת נראה כמו CRPS ושאני יתחיל לקחת סטרואידים 60 מג ביום ובנוסף הוא שולח אותי לשיקום בבית חולים רעות. זה השלב גם שהבוס שלי החליט לשלוח אותי לרופא תעסוקתי כדי לראות האם אני יכול להמשיך בעבודתי - הרופא התעסוקתי קבע במקום שאני לא כשיר לכל עבודה עד אשר אני יימצא את השיקום עד תומו ופוטרתי מעבודתי. ישבתי עוד חודשיים בבית ממתין לשיקום שבמהלכן התרופות לשיכוך הכאב גרמו לי להמון תופעות לוואי והגעתי למצב שאני גומר בקבוק של 50מג אוקסיקוד ב 24 שעות, ללא יותר מדי הקלה בכאב, ללא שינה, והרבה מאוד פעמים שאני פשוט לא מצליח לדרוך על הרגל ולקום מהכיסא והוחלט לעשות לי המרה למתדון - שגם לא עושה לי חיים קלים בכלל אבל נותן קצת יותר מענה לכאב, ביקשתי מרופא הכאב שישקול להגיש בשבילי בקשה לטיפול בקאנביס לאחר שהתנסתי מספר פעמיים וראיתי שזה גם מקל קצת על הכאב, גם משפר לי קצת את השינה ואני יכול לישון שעתיים רצוף מבלי להתעורר מכאבי דקירות וגם עושה מצב רוח יותר טוב ובערך מתי שהתחלתי את השיקום קיבלתי גם את האישור לקאנביס - 20 גר בחודש. התחלתי את השיקום בבית חולים רעות ובמקביל התחלתי ללכת לנוירולגית באופן פרטי שהחליטה לשלוח אותי לביופסיה משריר הגסטרוקנמיוס וגם לבדיקת מיפויי עצמות - במיפוי העצמות לא נמצאו ממצאים המתאימים ל CRPS אך נראתה בצקת שיכולה להתאים לתהליך דלקתי או ללימפאדמה (אך גם מזה הוסר החשד). לאחר מכן עשיתי ביופסית שריר בהרדמה מקומית שתוך כדי ואחרי פשוט לא הפסקתי לקלל ולבכות - גם בבדיקה הזאת לא העלתה יותר מדי ממצאים ובגלל שהכירורג עשה לי חתך אלכסוני ברגל ופצע את סיבי השריר הסיבים נעטפו בגליקוגן מה שנראה כארטיפקט בבדיקה. אחרי חודש וחצי בשיקום, הרופאים ברעות החליטו להפסיק לי את השיקום מיכוון שהם לא יודעים מה יש לי בדיוק והם לא רוצים להחמיר לי את המצב, ביקשתי והתחננתי שישאירו אותי שם או לפחות ישאירו לי את הטיפול הפסיכולוגי אבל נענתי בסירוב ואמרו לי שפה זה לא שיקום נפשי. בכל זאת החלטתי שאני ממשיך עם הטיפול הפסיכולוגי באופן פרטי. לפני כחודש התסמינים החלו להופיע גם ברגל השנייה אבל בתדירות יותר נמוכה. היום כבר עשרה חודשים אחרי, שחצי מהזמן הזה אני נעזר במקל, 25 ק"ג פחות ועובר מבדיקה לבדיקה, מרופא לרופא,הרגישות שלי לקור או לרוח פשוט נהיתה בלתי נסבלת ואין מצב בכלל לשים גרביים או מכנסיים. ללא כל הקלה או ידיעה מה יש לי בכלל אני כבר לא יודע מה לעשות או למי לפנות, למזלי יש לי את האישה הכי תומכת ואוהבת בעולם. אם יש למישהו רעיון למי לפנות או בכלל עצה איך להתמודד עם הקור והרוח אשמח לשמוע תודה רבה ורפואה שלמה לכולם