כל הזמן אני רק מנסה להתעלם מהבעיה הזו, וככל שאני מנסה להתעלם היא הולכת וממררת את חיי.

כל פעם נדמה לי שאני בשליטה ואז בשבריר שנייה הכל מתפורר.

כל פעם אני חושבת שניצחתי "הנה אני בנאדם נורמלי. אכלתי גם ארוחת בוקר גם צהריים גם ערב ואפילו שוקולד! ולא בלמסתי בכלל. איזו תחושה נפלאה". אבל לא, זה לא נגמר כי למחרת הכל חוזר אליי..הדיכאון וההרגשה של הריקנות שאני ממלאת באוכל.

בקיצור, ההפרעה רחוקה מלהיעלם…

התקשרתי היום לאגם. השארתי פרטים ואמרו שיחזור אליי גורם מקצועי. עדיין לא חזרו. בטח מחר.

מקווה שיהיה לי האומץ ללכת על זה עד הסוף ולהוצ