ברגע אחד אני מצליחה להחזיק ארוחות מסודרות
ברגע שני אני מבלמסת
ברגע אחד אני עושה כושר ומצליחה לא להגזים ולא לעשות מעט מדי
ברגע שני אין לי כוח ללכת בכלל לחדר כושר
ברגע אחד אני מחשבת כל ביס
ברגע אחר אני אוכלת בלי לחשוב

מה יש לי? אם אני כל כך רוצה משהו למה אני הורסת לעצמי?
כל פעם שנראה שאני באה להסתדר זה לא קורה! האם אני לקראת החלמה?
פעם הייתי מבלמסת כמעט כל יום. ולא כוונה בשעתיים של לאכול אלא כוונה של כל היום! ממש! גם כשהבטן שלי מפוצצת גם כשאני אחרי ארוחת צהריים… גם כשאני ליד המשפחה שלי! כלום לא מעניין אותי! אבל זה נעלם.. וזה עכשיו קרה פ