אני רוצה לומר שבא לי להיות בריאה. זה נראה שזה לא יקרה כנראה לעולם אבל אולי ארגיש טוב יותר. מיוני האחרון אני בנפילה. אחרי אוגוסט האחרון נפלתי ממש חזק. אני מתחילה לעלות אבל העלייה דורשת כסף ואין לי אני בחובות ההורים שלי מקשים את חיי עם עזרה אפילו שממש יש להם ולא חסר. זהו. סתם נמאס לי כבר. התחלתי טיפול לפני חודש-חודשיים. עייפה כבר. חושבת להתחיל חיים בברלין לצד אחי משפחתי היחידה השפויה (היתר סתם טיפשים). בחיי כבר אין לי כוח לעצמי.
גם כבר אין לי מה לשאול או לבקש. רק מחכה לרגע בו יתחבר לי משהו בין המוח להכרה לפעולה. אני באי עשייה עד עשייה מ