ובדיוק כשחשבתי שבאמת הכל בשליטה, במחט אחת קטנה בשירותי המכללה, זה הכה בי. אני כבר לא יודעת מי אני. וממה אני צריכה גמילה? נראה לי שמעצמי בסופו של דבר. כי מבלי לשים לב הגעתי למצב הנוראי מכל בו המטרה מקדשת את האמצעים. את כולם..
התחלתי לגנוב תרופות מכל בית וחדר שנקלה לדרכי. מסתכלת על האריזות כמו רוקחת מדופלמת, מכינה את שיקויי ה״היי״ הבאים. אלו שיעלו אותי למעלה כשארגיש שאני לא מסוגלת להתמודד עם עצמי יותר. וזה עוזר. אני לא צריכה להתמודד עם עצמי יותר. התפקוד מעולם לא היה כל כך גבוה. אבל אני יודעת שזה לפרק זמן קצר ביותר. הכסף מתחיל להיגמר לאט