מילה במילה.
אף אחד לא עוצם עיניים אף אחד לא סופר לאחור על העץ
זה מהשחק מחכה בשקט שלא ימצאו אותי בזמן שאף אחד לא מחפש.
אף אחד לא תופס ידיים, אני רוצה לברוח אף אחד לא רודף,
זה המשחק רצה מהר שלא תתפסו אותי…
נשארתי לבד..

מי יכול לעזור לי לתפוס את עצמי בידיים. אולי אני לא מקיאה או אנורקסית בסכנת חיים ממשית, אבל הרגשות אשם הבלתי נשלטות שאחרי בולמוסים הכי מסוכנות.

רוצה לצום עכשיו שבוע 🙁