כן, כבר שנה שיש לי הפרעות אכילה ויש לי הרבה מה להגיד עליהם.
מידי פעם אני משחזרת לעצמי בראש מה בדיוק קרה ואיך הגעתי למצב הזה.
תמיד הייתי בחורה שאחראית לעצמה, מודעת ובעלת שליטה יוצאת דופן על החיים שלה (ואני לא נוטה להחמיא לעצמי סתם)
ביום ארור אחד, או שבעצם, בתקופה ארורה, ההפרעה שלי לקחה ממני את זה.
כל מה שרציתי היה להיות רזה ויפה, ולהמשיך להנות מהחיים, ללמוד, לצאת, לעבוד ולחיות חיים נורמלים, כי בסה"כ היו לי חיים יפים… רק שהייתי שמנמנה.
בכל התקופה האחרונה פחדתי לעשות את כל אותם דברים, פחדתי לצאת מ"הסביבה הבטוחה" שלי, שחס וחלילה לא אתקל ב