מחזירים אלי את השליטה.

לין2 · 2015-01-07T15:46:33+02:00

אתמול הייתי במפגש עם המטפלת שלי. המפגש היה חיובי מכל הבחינות. הגעתי למשקל התקין שאליו תיכננו שאגיע, בזמן שבו תיכננו שאגיע אליו. הבנו גם שהעליה במשקל בכלל לא נובעת מהתפריט המאוזן שהיא נתנה לי, אלא מהבולמוסים שהיו, ושככל שהם פוחתים כך גם העליה שלי נעצרת, ולכן זהו התפריט שמתאים לי, בו אני לא רעבה, מרשה לעצמי גם להנות ממגון גדול יותר ושומרת על איזון נפשי ופיזי. הבנו גם שהבעיה היחידה שבעצם נשארה היא הבולמוסים, ושההתמודדות שלי איתם היא בעצם, לאכול אוכל אמיתי כשאני רעבה, או גם כשסתם בא לי לנשנש בלי שום קשר לתפריט שלי או למספר הארוחות שכבר אכלתי, כי זה עדיף על לאכול את כל העוגות והשוקולדים בבית. והמציאות הוכיחה לי שכשאני אוכלת יותר ממה שכתוב לי בתפריט , אבל מתמקדת באוכל מזין ולא בשוקולדים, אני בכלל לא עולה במשקל, גם אם אני חורגת, ועל כן היא "החזירה את השליטה אליי". כלומר, אם אני לא רעבה או שלא בא לי משהו מסויים אני יכולה להחליט שהוא מיותר עבורי, כמו כן, אם אני כן רעבה אני אוכל, גם אם אני יודעת שזה "חורג" מהתפריט. היא כמובן ביקשה לא לקצץ ארוחות מרכזיות או רכיבים שלמים כגון שומן, פחמימות, חלבונים, אלא מכל דבר קצת ובאיזון, כדי שהגוף כן יקבל את כל מה שהוא צריך. וכמובן להמשיך בהוראה ההתחלתית שלה, להתמקד באוכל קודם כל, ורק אחרכך בסלט. כמובן שאני מקבלת את המלצותיה בחום ובאהבה אחרי שהבנתי שאוכל לא יכול להזיק לי ושמחה בעיקר מהעובדה שהיא מרגישה שהיא יכולה להחזיר אלי את השליטה. אני לא מרגישה צורך לקצץ בכלום, אבל גם יודעת שאני לא צריכה לאכול בכוח כשלא בא לי (וכן חלק מהטיפול היה לאכול בכוח, הרי לפני כן, אף פעם לא באמת היה בא לי לאכול..) עכשיו נשאר להפטר מהבולמוסים שפחתו אך לצערי עדיין לא הפסיקו. אבל איך באמת עושים את זה כששאר הבית חיי כרגיל וממלא את הארונות בעוגיות, עוגות ושוקולדים? האם למישהו יש עצה או רעיון איך להתמודד עם המחשבות על האוכל? כי גם אני לא אוכלת אותו, הוא עדיין מעסיק אותי בעצם היותו שם, בארון. אשמח לעזרתכם :)