זהו, היום סופסוף הבנתי שהאנורקסיה+בולמיה הן כאן להישאר.
לא משנה כמה אני אנסה בטיפולים,אישפוזים, שיחות, שליטה עצמית, זה לא יעזוב אותי עד הקבר.
גם בהריון גם בחיי היומיום גם כשארגיש שאני חזקה. היא תמיד תפיל אותי לקרשים ותצחק לי בפנים, היי אני כרונית! כבר אמרו את זה טובים וגדולים ממני, אז מה יש לנסות בכלל ?!
אז זהו ,כנראה ש15 שנים עושים את ההבדל בין יאוש לבין הצלחה. והמחלת נפש הזו מכירה אותי יותר מידי טוב.
חרא של הפרעה