היי לכולם - כמוני

הודיה 5 · 2015-11-19T03:03:37+02:00

אני יושבת פה מול המחשב.השעה רבע לשלוש,ואני לא מצליחה להרדם.קופצות לי שוב אותן התמונות אותן ההרגשות המוכרות רחוקות,שהיו לי אז בתקופה ההיא.בזמן הזה שהרגיש כמו נצח בלתי נגמר.שהרגיש כמו מעגל זוועות בלתי נדלה.ועוד פעם התחושות המסריחות האלו. נשימה עמוקה עמוקהאני פוקחת עניים, ורואה את השחקנית ניצבת מול הראי. "עכשיו תעשי כאלו את שונאת את עצמך, תעשי כאלו את לא רוצה להיות בגוף הזה, כאלו את מצטערת שהוא חלק ממך שאת". אני שומעת את עצמי מצווה עליה.הטון רועד,נזכר נגעל.נכנסתי לזה הרגשתי את זה בכל הגוף.הגוף שנרעד. השחקנית ניראת מביטה כמוני-כמו אז כמו התקופות השחורות.מעבירה בצמרמורת את הגועל,הריקנות החלל הזה שתמיד נפער רק יותר ויותר. בנות,ובנים אם יש ואני מניחה לעצמי שיש,הרגשתי עכשיו צורך לעלות ולהכנס לפורום הזה אחרי שלמעלה משנה לא נכנסתי. היום עשיתי צילומים לקליפ שאני מביימת,ונזרקתי אחורה לכמה שנים.בסוף הצילומים רגשתי חיבור לאז,לשנתיים האלה שבה סבלתי מההפרעות אכילה והרגשתי מין הקלה עצומה ופליאה קצת מבפנים על המקום שלי כיום,ושכיום אני יכולה לביים על זה קליפ שאני בהתקדמות שעברתי את זה ב"ה.הרגשתי צורך לשתף אתכם בתחושות הפליאה השמחה וההצלחה כדי להראות לכם שאפשר לצאת מזה. . אני רוצה לומר שאני הכי מבינה אתכם בעולם.הכי מבינה את הרגעים שלהייאוש,שלא לרצות לצאת מהמיטה רק מהבושה שיסתכלו עלי.ומה יגידו ומה יחשבו האנשים בליבם ובטח יצחקו.הכי מבינה את הפחד בלהביט בעצמי. בראי,להביט בראי של הנפש.אני רוצה לומר לכם שיש ואפשר לצאת תגידו לעצמכם. "אני יכולאני יכולה" תרצו את זה מספיק תאמינו בעצמכם מספיק,אתם טובים כל אחד הוא טוב גמור ולאף אחד לא מגיע לחיות בתוך הזוועות של ההפרעות האכילה.אני מכירה אני יודעת מה זה ואני מבטיחה לכם שאחרי שתצאו מזה בעז"ה תסתכלו אחורה ותגידו לעצמכם "איך חייתי במעגל המטורף הזה?, איפה לטעום חופש הוא נמצא בפנים.בשביל להשיג אותו צריך אומץ ואומנה בעצמי אצתם מסוגלים אני מאמינה ביכולות שלכם גם בלי לדעת מי אתם כי אני מאמינה בכל אחד שיש לו ניצוץ תקווה,ניצוץ חיים,ניצוץ שפיות,ושם זה האמת. הפרעות אכילה משרתות אצלנו משהו.וכשמגלים מה ומעלים את התת מודע למודע,אפשר לבחור האם ההפרעה חייבת לשרת רותנו או אפשר גם לבחור אחרת. וזה אפשרי. תאמינו בעצמכם,מי לא יאמין בכם.