פ Edit נמאס לי מהמלחמה הזאת אני מרגישה שאני רוצה לצום כל הזמן.אני רואה את ההשתקפות שלי במראה ואני פשוט לא מסוגלת,השומנים חונקים אותי.אני מסתכלת על הירכיים שלי שהן כל כך שמנות ומגעילות ואני לא מסוגלת להנות מהמשקל שכבר הורדתי.תמיד יש את הדחף הזה להוריד עוד ועוד ועוד קצת רק כדי שיגידו לי שאני רזה מדי.אני חושבת שאני רוצה צומת לב אבל בו זמנית גם להיות שלמה עם מה שמשתקף מהמראה.אני מרגישה שהבנאדם שאני רואה הוא לא עצמי.אני לא קשורה לגוף שלי,השומנים האלה,כל כך קשה לי לקבל אותם וזה שהם חלק ממני.המחזור שכבר הפסיק והרצון להרזות שלא עוזב.חשבתי שזה יהיה פשוט יותר להרזות בלי מעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה תוכן שליחה 3 תגובות נמאס לי מהמלחמה הזאת תוכן<p>אני מרגישה שאני רוצה לצום כל הזמן.אני רואה את ההשתקפות שלי במראה ואני פשוט לא מסוגלת,השומנים חונקים אותי.אני מסתכלת על הירכיים שלי שהן כל כך שמנות ומגעילות ואני לא מסוגלת להנות מהמשקל שכבר הורדתי.תמיד יש את הדחף הזה להוריד עוד ועוד ועוד קצת רק כדי שיגידו לי שאני רזה מדי.אני חושבת שאני רוצה צומת לב אבל בו זמנית גם להיות שלמה עם מה שמשתקף מהמראה.אני מרגישה שהבנאדם שאני רואה הוא לא עצמי.אני לא קשורה לגוף שלי,השומנים האלה,כל כך קשה לי לקבל אותם וזה שהם חלק ממני.המחזור שכבר הפסיק והרצון להרזות שלא עוזב.חשבתי שזה יהיה פשוט יותר להרזות בלי מחזור כשהתחלתי בכל התהליך הזה ובנתיים אני פשוט נתקעת עם קול בראש שאומר לי להוריד רק עוד כמה קילוגרמים ואז להתחיל לאכול רגיל כדי לקבל מחזור.אני פשוט שונאת את זה.שונאת את זה שיש בנות שהן רזות באופן טבעי ואני שנולדתי עם גנים כל כך רעים לא יכולה להפסיק לראות שומן בכל הגוף.אני שונאת את התחושה שהבטן מלאה ונפוחה אחרי ארוחה.אני רוצה ריקנות ואופוריה אחרי כמה ימים שלמים של חוסר אכילה.אני מרגישה שאין לי הישגים בשום דבר,שאני כישלון בהכל.אם אני אשיג את הרזון הזה אני אדע שאני שווה משהו,שאני מסוגלת להשיג משהו.סתם פריקה חסרת משמעות.אני אפילו לא רזה מספיק בשביל להיכנס להגדרה כלשהי של הפרעות אכילה.אולי אני רוצה להגיע לתת משקל,אני קרובה.אני רוצה שייכות למשהו. </p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה