אני ממלאת את היומיום שלי בכל כך הרבה פעילויות. דואגת להכתרה, דואגת להתרוצץ ממקום למקום, דואגת לרוץ ולצחוק ולהקיף את עצמי בבנות שרק מחכות שאגיד להן מה לעשות. דואגת להקיף את עצמי בעבודה, לשקוע בעבודת הבמאות, בעבודת הבחורה התותחית מהשמינית שמקפיצה את כולן. דואגת לשבת בישיבות צוות ולדאוג להכל. דואגת לקחת על עצמי עוד דבר ועוד דבר.
הכל, רק שאתמלא בשמחה. הכל, רק שאתמלא בלמה לחיות. הכל, רק שאתמלא ולא אחשוב או ארגיש.
כי ברגע בו אני עוצרת לנשום, ברגע בו אני נותנת לעצמי להבין, החרדות מגיעות, והאמת מכה בי- שמינית, סיום, שירות… רק לכתוב את המילים גו