זה מאוד מספק לשמוע מחמאה מחברה שלי שאומרת כמה רזיתי.סוףסוף מה שעבדתי עליו במשך כל כך הרבה זמן מתחיל לתת תוצאות.אז מה שאין מחזור,אז מה שאני רעבה חצי מהיום,אז מה.העיקר שאני מרזה.העיקר שאני מצליחה,העיקר שיש לי הישג כלשהו,שאני שווה משהו.מרגישה את הקולות של ההפרעה בראש שאומרות לי להתעלם מכל מה שלא תקין בגוף מכל התחושות הרעות שעוברות עלי למען רזון,למען הישגיות,אפילו קצת למען שליטה.החיים שלי סוערים ואוכל הוא המקום היחיד בו אני שולטת בעצמי ורואה תוצאות.התוצאות שוות את הכל.סתם קיבלתי מחמאה והרגשתי צורך לכתוב על זה.האם יש דברים ששווים הכל?אפילו