מרגישה כל כך שמנה לא רוצה ללכת לבית ספר אפילו.למה התעוררתי? למה אתה מקים אותי כל בוקר ה'? זה לא שאני נהנית להתעורר ולהסתכל על עצמי ולבכות.תן את זה לאנשים שכן מגיע להם שהם נלחמים כדי לקום כל בוקר מחדש.אני אנוכית מתלוננת על זה.לא מעריכה את זה מספיק.כי לא טוב לי ,לפתוח את העיניים וישר זה חוזר לראש,ישר חרדה מאיך שהיום הולל להיראות,שוב להסתכל במראה,לראות שעליתי במשקל,שוב לחשוב על צימצומים,ושוב לדעת שאני הולכת לחזור בשש בערב מהבית ספר גמורה וחלשה.מה אני צריכה את כל זה מה?