ח Edit אז חוזרים למשטר הלחץ.. אחרי כמעט ארבעה חודשים ללא מעקב וללא טיפול של הדיאטנית והפסיכולוג,חזרתי השבוע כי התעקשו שחייבים לבוא.הדיאטנית (שלצערי יותר מדיי חכמה) אמרה שהיא שמה לב שמה שאני משדרת כלפי חוץ,ה"בסדר" הזה,זה לא בהכרח מה שקורה באמת.היא שאלה אם אני רוצה את הטיפול והיה קשה לי לענות.מצד אחד אני רוצה שהסבל יפסיק,ומצד שני אני עדייח שמנה,זה עדיין לא מגיע לי ,עדיין אני לא מאמינה שזה יעזור בכלל,אני לא רואה את היום שאנינכבר בלי ההפרעה..ואני מפחדת לנתק אותה ממני.אז אמרתי לה שאני לא רוצה.היא אמרה שאני חייבת.ברור שהיא מנצחת כאן..אז ממשיכים אחת לשבועיים במעקב,ואין לעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה 3 תגובות אז חוזרים למשטר הלחץ.. <p>אחרי כמעט ארבעה חודשים ללא מעקב וללא טיפול של הדיאטנית והפסיכולוג,חזרתי השבוע כי התעקשו שחייבים לבוא.הדיאטנית (שלצערי יותר מדיי חכמה) אמרה שהיא שמה לב שמה שאני משדרת כלפי חוץ,ה"בסדר" הזה,זה לא בהכרח מה שקורה באמת.היא שאלה אם אני רוצה את הטיפול והיה קשה לי לענות.מצד אחד אני רוצה שהסבל יפסיק,ומצד שני אני עדייח שמנה,זה עדיין לא מגיע לי ,עדיין אני לא מאמינה שזה יעזור בכלל,אני לא רואה את היום שאנינכבר בלי ההפרעה..ואני מפחדת לנתק אותה ממני.אז אמרתי לה שאני לא רוצה.היא אמרה שאני חייבת.ברור שהיא מנצחת כאן..אז ממשיכים אחת לשבועיים במעקב,ואין לי כוח,אין לי כוח למעקב הזה,לשקילה,לריבים,ללחץ המטורף של התפריט הזה על הראש שלי..כאילו תגאלו אותי מזה.ואז אומרים לי אז את לא רוצה לצאת מזה.וזה מעצבן כי זה לא שאני לא רוצה,זה לא שאני אוהבת לסבול,פשוט תהליך הלחימה מלווה בקושי שאני לא חושבת שאני יכולה לעמוד תחתיו.לא במסגרת כזא..של דיאטנית בקופת חולים.מקווה שיהיה טוב.. </p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה