מה יהיה םע שנה הבאה? מסתובבת בכל הארץ, מתה מפחד לפני כל ראיון, כדי לא לשקר כותבת "עבר של אנורקסיה" ואם הרכזת רומזת שלא מפריע לה, אומרת שבתכלס זה עדיין כאן ויש תקופות קשות. היום נמאס לי מהשקרים, והיא הייתה מדהימה, ופשוט אמרתי לה.
"אין לך כבר התקפים, נכון?" שאלה.
"יש לי. המון. כל הזמן. אני נאבקת על רצון לחיות, לאכול…" אמרתי בפשטות. "וכן, אני מתה מפחד משנה הבאה. מודה- לא יודעת מה יהיה, ברור לי שלא יהיה פשוט… מקווה לטוב… יש סיכוי לא רע שאגיע לדירה וארעיב את עצמי… זה כל הזמן קורה- אני בשלב שבו זהו, זה לנצח. אלו החיים שלי, אני אצטרך ללמוד להת