מחבר: פרופ' דוד ניב

איתי-1 · 2016-04-03T06:43:20+03:00

ריבוי הסובלים מכאב כרוני והקושי להתמודד עם המחלה הביאו לידי התפתחות רפואת הכאב.בשנת 2001 החליטו מרבית איגודי הכאב בעולם להכיר בכאב הכרוני כמחלה. הפרלמנט האירופי ושרי הבריאות של ארצות אירופה ובהן ישראל תמכו בהצהרת הפדרציה האירופית של איגודי הכאב בנושא זה. בה בעת הכריזה ארצות-הברית על העשור הנוכחי כעשור המיוחד לנושא הכאב ולטיפול בו.את ההתעוררות הנרחבת שחלה בתחום יש לזקוף לנתונים אפידמיולוגיים שהחלו מגיעים מארצות שונות ברחבי תבל. מתברר שכל אדם שני עתיד לסבול מכאבים כרוניים המתמידים זמן ארוך יותר מהמצופה להחלמתם. במילים אחרות, כמחצית האוכלוסייה עתידה לסבול מכאבים כרוניים הכוללים כאבי ראש וצלחה (מיגרנה), כאבי גב, כאבי צוואר, כאבים בפנים (ניראלגיה טריגמינלית), כאבי מפרקים, כאבי שרירים, כאבים בשל פגיעה עצבית, כאבי סרטן, כאבים בגפיים עקב זרימת דם לקויה, כאבים עקב מחלת הסוכרת, כאבים שלאחר שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר) וכיוצא באלה.כאב חד כפי שאנו חשים לאחר חבלה, לאחר ניתוח, בעת צירי לידה ובזמן התקף לב, הוא אות חולף לקיומו של גירוי עכשווי מציק או נזק רקמתי או שניהם, ואילו כאב כרוני מעיד ששינויים משניים מתרחשים בפועל בתוך המערכת העצבית החשה את הכאב, שינויים שעתידים להימשך אף לאחר שהרקמה נרפאה. נוסף על ההבדלים הפיזיולוגיים הכאב הכרוני מאופיין בהתפתחות מגוון שינויים פיזיקליים, פסיכולוגיים וחברתיים התורמים גם הם לסבלו של החולה.שינויים אלו עלולים להתבטא בקושי לנוע ועקב זאת ניוון שרירים ומפרקים, דיכוי המערכת החיסונית ומתוך כך רגישות מוגברת למחלות, חוסר תיאבון, תלות בתרופות, תלות יתר בסיוע משפחתי ובמטפלים אחרים, הזדקקות מתמשכת למערכת הבריאות, ירידה בתפקוד התעסוקתי, חוסר כושר לעבוד, נכות, ניתוק חברתי, ערעור יחסים בתא המשפחתי, התבודדות, חרדה, פחד, מרירות, תסכול, דיכאון וייאוש עד לאיבוד לדעת.נוכח האמור חשוב להפנים את העובדה שכדי להצליח בטיפול במחלת הכאב הכרוני לא מספיק לטפל בגירוי המכאיב אלא יש להתחשב במגוון ההיבטים כגון המצב הנפשי של המטופל, הסיעוד שהוא מקבל, התלות בתרופות, יכולת התנועה שלו וכיוצא באלה.חדשים לבקרים מתפרסמות שיטות טיפול במכשור זה ואחר המתיימרות לטפל במחלת הכאב הכרוני. זאת, בלי שיביאו בחשבון את המרכיבים שצוינו לעיל ובלי שיבינו כי יש לטפל במחלת הכאב הכרוני לכל היבטיה ובשילוב כוחות. שיטות אלה מטפחות תקוות שווא בקרב הסובלים – כשאינם מחלימים, הם ממשיכים לנדוד ממטפל למטפל, לעשות בדיקות מיותרות ולשקוע בדיכאון ובייאוש.תחת הדגל "אירופה נגד הכאב" הפדרציה האירופית מנסה להביא לידיעת הציבור כמה כללים וסייגים הקשורים בטיפול בכאב הכרוני:• קיימת חשיבות לקביעת סיבת הכאב. לדוגמה הטיפול בכאבי ראש ובמיגרנות מתנהל בשקט נפשי הן למטופל והן למטפל לאחר שנשללה סיבה המסכנת את המטופל.• יש לשקול בהסתייגות אם להציע לחולה ניתוח בסיבת הכאב. במרבית המקרים אי אפשר לטפל בכאב בניתוח מקור הכאב, לדוגמה כאבים בעמוד השדרה או במפרקים המופיעים בגיל מבוגר.• גם אם הניתוח עשוי לפתור בעיה תפקודית, קיים סיכוי גדול שמחלת הכאב הכרוני תימשך.• מחלת הכאב הכרוני עשויה להתפתח בצד מחלות אחרות ואין ודאות שהטיפול במחלה אחת יפתור בהכרח גם את מחלת הכאב. כך לדוגמה החלמה ממחלת הסרטן לא תמיד תפתור את הכאב הכרוני הנובע מפגיעה עצבית בשל המחלה והוא יכול להימשך תקופה בלתי תלויה במחלה שגרמה לפגיעה.• פגיעות עצביות הנגרמות משלבקת חוגרת (הרפס זוסטר), מפגיעה בעצב המשולש בפנים (ניראלגיה טריגמינלית), מקטיעת גף, מסוכרת וכיוצא באלה מלווה בדרך כלל בכאבים כרוניים עזים ועמידים, והכאב נהיה למעשה למטרד העיקרי הדורש טיפול ממוקד.ברוח זו רצוי להתחיל לטפל במחלת הכאב הכרוני מוקדם ככל האפשר ובשילוב הטיפול במחלות האחרות. כאב מתמשך נוטה להכתיב את חיי החולה, משפחתו, חבריו והמטפלים בו. מלבד הירידה באיכות חיי החולה וקרוביו, כאב כרוני מהווה נטל כלכלי כבד שהיקפו כעלויות הקשורות במחלות סרטן ולב. אלו כוללים כספי תרופות וטיפולים, היעדרויות תכופות ממקום העבודה והפרעה בתפקוד במקום העבודה, איבוד הכנסה, אי-תפוקה כלכלית מחוץ לבית ואי-עשייה בבית, מעמסה כלכלית על המשפחה, החברים והמעביד, דמי אבטלה ומענקים סוציאליים.עשרה עד 15 אחוזים מהקוראים סובלים מכאבים עזים בעת קריאת שורות אלה. הם בוודאי שואלים היכן אפשר להשיג עזרה וייעוץ.אם הטיפול במשככי כאבים פשוטים אינו מקל את כאב או הכאב מתמיד הרבה יותר מהמצופה, יש להיוועץ ברופא המשפחה – הוא עשוי להציע לכם לפנות למומחה לכאב או למרפאת כאב. מרפאות הכאב הוקמו כדי לטפל באנשים הסובלים מכאבים כרוניים. כאן החולים פוגשים את המומחים המסוגלים להבין את בעיות הסובלים מכאבים חזקים והמכירים שיטות נוספות ומורכבות לטיפול בכאב ממושך שלא הוקל עד כה.