כבר לא יודעת מה נכון ומה לא. תקועה בין הפטיש לסדן. בין השחור ללבן. שחור- לא אוכלת. לבן- אוכלת. שחור- במצב רע, לבן- במצב טוב. שחור- מרימה ידיים, מתאבדת. לבן- ממשיכה להאמין שאין דבר כזה חלום גדול מדי, מאמינה שאצליח, ומצליחה חקטןף ניצחון אחר ניצחון, מסתערת על העולם בדרך בה רק אני מסוגלת להסתער עליו.
מצד אחד אני חיה חיים מדהימים, אני מדהימה. המדריכה שלא מוותרת על אף חניך וכולם אוהבים, השמיניסטית המובילה שכולם אוהבים ומכירים למרות שיש 1208 תלמידות בבי"ס. זו שתמיד תהיה שם, תצחיק, תחבק, תתמוך, תקשיב, תייעץ, תארגן, תוביל… זו שאי אפשר להישאר אד