מכירים את ההרגשה כשהכאב בלתי נסבל ובא לך לטפס על הקירות ולצרוח דייייי ?
מכירים את ההרגשה שאין את מי לשתף , אין מי שיעודד ויתמוך בנו בשעה הקשה הזאת ?
אני מתבייש להעמיס על משפחתי ילדיי חברותי וחבריי . לא בגלל שהם חסרי סבלנות חס ושלום..
להיות האחד הזה שכולם מסתכלים עליו ברחמנות ובכאב , להיות המתלונן הסידרתי זאת הרגשה זיפתית
לחיות בבדידות חברתית רק כדי לא להעמיס על חברי את נכוחתי המוגבלת והמצריכה תנאים המתאימים נכותי
מה , מה נעשה ?