אינני מרבה לכתוב פה, או בכלל, מהסיבה הפשוטה שאין לי אנרגיה לכך.כמעט שבע שנים של דיכאון עמיד לטיפול אינן מותירות אנרגיה רבה, כפי שכולכם יודעים, מן הסתם, באופן כזה או אחר.הסיבה שאני כותב כעת היא שהגעתי לידי יאוש מוחלט מכל התרופות הקונוונציונליות.האמינו לי ""I HAVE TRIED THEM ALL".אני סבור שאין כמעט תרופה במסגרת הSSRI SNRI NDRI DRI TCA וסטימולנטים כולל צירופים שונים ומשונים וכמה אנטי פסיכוטיים לקינוח שלא עברו דרך הכבד העייף שלי 🙂 ללא שום שפור בר קיימא, למרות רצונו הטוב ומאמציו הכנים של הפסיכיאטר שלי.מה שלא נסיתי עדיין הוא ECT וMAO'I שאינ