למה אני לא יכולה להיות ילדה רגילה
למה נולדתי כל כך דפוקה
למה אני לא יכולה להיות שמחה?
למה אני צריכה לסבול על כל אוכל שנכנס או לא נכנס לי לפה?
למה כואב לי כל היום?
למה אני בוכה כל היום?
למה אני הורסת לעצמי את החיים?
למה אני כל כך שמנה?
נמאס לי. נמאס לי מהכל. אני פשוט לא רוצה להמשיך יותר. נמאס לי לקום כל בוקר ולהיאבק מחדש. נמאס לי לקום לגיהנום הזה שנקרא הפרעת אכילה ונמאס לי להרגיש אשמה על כל פירור שנכנס לי לפה
ולמה? מצחיק.
כי מישהו אמר כמה מילים מסכנות. וזה פגע בי כל כך. שהתדרדרתי.
נמאס לי שכואב.