hopless

אני מאובחנת עם הפרעת אכילה כבר כמעט שנה ועדיין מתאבקת בכל מה שקשור בה אבל יש לי שאלה קצת מוזרה.... יש לי קטעים כאלה שאני אוכלת אוכל מסויים כל הזמן לתקופה מסויימת, ואז אני חוטפת ממנו בחילה. אני לא חושבת שזה קרה לי לפני ההפרעות אכילה ואין לי מושג אם זה קשור.... אני רק יודעת שיש לי עכשיו בחילה מהמון מאכלים וזה עוד יותר מצמצם לי את מה שאני יכולה לאכול גם עם ההפרעת אכילה..... מישהי גם חווה אותו הדבר? ומישהי יודעת אם זה קשור להפרעת אכילה או בעיה במערכת העיכול או משהו נפשי או.....?

כולם אומרים לי שזה לא בסדר מה שעשיתי. שאני פוגעת בעצמי והורסת לעצמי את הגוף ואת החיים. שאני עדיין לא מבינה את ההשלכות ואת מה שאני גורמת לעצמי. שאני בסיכון ואני יכולה מחר שוב להתחיל לרדת. שוב פעם להיגרר לתוך המקום הזה.
אבל אני מבינה את ההשלכות. אני באמת מבינה.
אבל אני חושבת שזה בסדר. לא אכפת לי. המוח שלי כל כך מעוות שכל כך לא אכפת לי להרוס את הגוף שלי בשביל כמה קילוגרמים פחות. אני כבר לא יכולה לעלות על הגינס. הירכיים נראות לי כמו הדבר הכי שמן בעולם. אני לא יכולה לסבול את עצמי יותר.
אני מרגישה כל כך שמנה. הדבר הכי שמן שקיים בעולם הזה. אניעוד...

ביום שני הייתי אצל התזונאית.ולאחר כמה שבועות של משקל תקין ירדתי קילו וחצי.
ואז חזרנו הביתה וההורים שלי צרחו עלי (אבל ממש) עשו לי את השיחה הכי גרועה שאפשר לעשות למישהי שסובלת מהפרעות אכילה (אבל ממש)
ומאז....אני מרגישה שאני הולכת ומתדרדרת.....
אני מרגישה כאילו אני מסתכלת על עצמי ממרחק. אדישה לגמרי.אני אף פעם לא במצב רוח טוב. אף פעם לא מחייכת. רק הולכת לבית ספר בדכדוך נרדמת בשיעורים וחוזרת הביתה ולא מחליפה מילה עם ההורים שלי ומיד מסתגרת בחדר. החברים דואגים,המחנכת דואגת...אבל מה אני יכולה להגיד להם?
אני גם בוכה בכמויות אדירות.כל יום לפחות פעעוד...

למה אני לא יכולה להיות ילדה רגילה
למה נולדתי כל כך דפוקה
למה אני לא יכולה להיות שמחה?
למה אני צריכה לסבול על כל אוכל שנכנס או לא נכנס לי לפה?
למה כואב לי כל היום?
למה אני בוכה כל היום?
למה אני הורסת לעצמי את החיים?
למה אני כל כך שמנה?
נמאס לי. נמאס לי מהכל. אני פשוט לא רוצה להמשיך יותר. נמאס לי לקום כל בוקר ולהיאבק מחדש. נמאס לי לקום לגיהנום הזה שנקרא הפרעת אכילה ונמאס לי להרגיש אשמה על כל פירור שנכנס לי לפה
ולמה? מצחיק.
כי מישהו אמר כמה מילים מסכנות. וזה פגע בי כל כך. שהתדרדרתי.
נמאס לי שכואב.

היי לכולן, קודם כל גמר חתימה טובה!
רציתי לשאול (הדיאטנית לא ממש הסבירה לי) איך מתמודדים עם יום כיפור?
יש מישהי שצמה? ואם אני רוצה לצום כדי לכפר על הדברים שעשיתי?
ואיך מרגישים שכולם צמים ואת לא?
תודה על העזרה :)

היי, אני חדשה פה, לא ממש יודעת איך זה הולך פה אז סליחה אם אני חופרת...
לפני חודשיים אבחנו לי הפרעת אכילה לא ספציפית והאמת שאני קצת מדחיקה את זה... קשה פתאום להבין שאני חלק מהעולם הזה ולא ממש מצליחה להתמודד.
אני הולכת לדיאטנית פעם בשבוע והיא נותנת לי תפריט שיש בו 6 ארוחות כדי לייצב את המשקל שלי וממש קשה לי לעמוד בו זה יותר מידי אוכל בשבילי וגם עם מה שאני אוכלת עכשיו (שזה בערך פחות מחצי תפריט) אני לא מצליחה להתמודד. יש לי רגשי אשמה ודיכאון וכל הזמן אני חושבת על זה שאני שמנה מגעילה ושאני צריכה להפסיק לאכול ואניעוד...