לא מצליחה - כמוני

אור 0 · 2016-11-20T08:37:53+02:00

אין בי שום אמונה יותר שדברים יסתדרו בחיים שלי. אני ממש ממש סובלת והאמת שנמאס לי להסתיר את זה כבר. אני כבר לא אני. לא מכירה את עצמי יותר. שום דבר כבר לא מעניין. שום דבר כבר לא מסעיר או מרגש. זה כל כך מתסכל לנסות ולנסות ולנסות ופשוט להיכשל כל פעם מחדש. כבר שבועיים שאני ביעד, היה גיהנום להגיע לשם וזה לא הולך ונהיה יותר קל. אני שונאת את עצמי, אני שונאת את הגוף שלי, אני שונאת להרגיש כל כך שמנה וענקית ומגושמת. אני מרגישה ממש לא בנוח במשקל הזה. וזה לא משנה מה יגידו. זה לא משנה כמה מסבירים לי שזה משקל תקין, שזה נראה הרבה יותר טוב עכשיו, שהכל בראש שלי ושאני לא שמנה. אני כן, ולי זה כן מפריע, ואני לא רוצה לשקול כל כך הרבה ואני לא יכולה לחיות עם עצמי ככה. אני באמת מנסה. אני הולכת לדיאטנית כל שבוע, אני הולכת לפסיכולוגית כל שבוע, אני כבר ביעד, עליתי יםםם, אני מדברת יותר אצל הפסיכולוגית ואני באמת מרגישה שאני עושה הכל. כל מה שאומרים שעוזר בהחלמה הארורה הזו, אז למה אני לא מצליחה? למה אני לא מרגישה יותר טוב? אני פשוט כשלון. אני מהאנשים האלה שכלום לא הולך להם, שלא מצליחים בכלום, שהכל קשה אצלהם, ששום דבר לא מסתדר להם. הכי באסה, שפעם לא הייתי כזו. עד לפני שנתיים כזה, הייתי לגמרי על המסלול, השתחררתי מהצבא, אפילו הספקתי טיול, פסיכומטרי, לימודים שרציתי, זוגיות, חברים. היום, דפקתי את הכל, אני לא מסוגלת להתרכז בלימודים, אין לי סבלנות לחברים ואני לא מאמינה שמישהו ירצה לסבול אותי בכלל, אני בקושי סובלת את עצמי, אז אין מה לדבר על זוגיות. בא לי לצום, בא לי לעזוב את כל הטיפול הזה, בא לי לחזור להיות רזה, בא לי להעלם, ואם לא להעלם, כי אני לא רוצה למות, אז לפחות לחיות בטוב, ואני פשוט לא מצליחה.