לפני 8 שנים איבדתי את אשתי. כשהטרגדיה קרה הבנים שלנו היו בני 6 ו-10. לעט לעט הגדול התחיל להסתגר בחדרו ולא ללכת לבית ספר עד שסירב כליל ללכת ללימודים. היו נסיונות טיפוליות לא מוצלחות כולל שתי פנימיות טיפוליות לשיחות עם אנשי מקצוע.
היום הוא בן 18 וחצי, והוא בחדרו כמעט 3 שנים.

לא הצלחתי במשך השנים לאתר משפחות הסובלות תופעה קשה זו.

היום פתחתי קבוצה בכמוני "הורים לנערים/ות שמסתגרים בחדרם". אני מקווה להיות בקשר עם הורים שסובלים מבעיה זו, עם המטרה לחזק אחד את השני ולחפש פתרונות. אשמח גם להיות בקשר עם הורים שמכירים אישית את התופעה הזאת, ושהיל