שלום, אני ובן זוגי כבר 4 שנים ביחד, מתוכן הוא סובל מדכאון לסירוגין 3 שנים. היו תקופות ברצפה שישב בבית ללא חשק לחיות והיו תקופות יותר מאוזנות.
נשארתי איתו לאורך כל הדרך.. ליוותי אותו, תמכתי בו.. דברתי עם ההורים שלו ושאר החברים שלו לאורך כל התקופות.
לאורך כל התקופות האלו עלו בי רגשות תסכול קשות כלפי דברים, חלקם גדולים חלקם פחות. מצאתי את עצמי חסרת בטחון והגעתי למצב שגם אני לא רוצה להתעורר כל בוקר.
הלכתי לטיפול ובעצם שם המטפל הסביר לי שהבן זוג שלי לא פנוי אלי, כלומר הוא מלא בחרדות ובפחדים שלו שאין לו מקום להכיל אותי, ומשם נובע כל העצב של