לאחר 4 אישפוזים כושלים ושנה ללא טיפול ( מעקב חלקי )… החלטתי לקחת אחריות למצבי ולהפסיק את המלחמה בלנסות " להציל " את חיי… רופא שאומר כי לא רואה אינדיקציה לאישפוז בעוד שקולגות שלו לעבודה בזה אחר זה מפנים אותי לאישפוז לא משאירים לי הרבה ברירות וגם אם אני מודעת לכך שככל שהזמן יעבור יש סיכויי גבוה שאשלם בחיי לטובת המחלה.. קשה לי להבין איך אדם מכל עיסוקו בחיים זה להציל חיים כי בחר להיות רופא יכול לישון בשקט בלילה בידיעה שיש אנשים מוכרים לו גוססים בביתם. רק במדינת ישראל כשחולה פונה לבית חולים מחלקות להפרעות אכילה החולה עצמו צריך להחליט אם הו