לאחר נסיונות היא הצליחה. המחלה הכריעה, ניצחה את כל המוסכמות, לא יכלה יותר לשאת את הסבל שלה ועכשיו היא קבורה כפי שביקשה להיות. ביקשה לישון ולא לקום יותר.
תנוחי על משכבך בשלום ילדה יפה
הקהילות שלי
בלוגים שמעניינים אותי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
לאחר תקרית לא רצונית שהצליחה להביא אותי להתדרדרות במצבי הפיזי והנפשי מלווה בירידה מהירה במשקל, פחד נוראי ואובדן שליטה.. מרגישה גמורה!
חייבת עזרה ולא יודעת מה לעשות
-
Edit
ד״ר מיכל בן מאיר פסיכולוגית קלינית, עובדת בקליניקה פרטית באזור פרדס חנה-כרכור. את לימודיי עשיתי בניו יורק, ארה"ב וכשחזרתי ארצה לפני 10 שנים השתלבתי בעבודה במרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם, שם עבדתי במשך שבע שנים. התמחיתי בהפרעות אכילה דרך כתיבת עבודת הדוקטורט בנושא תקשורת ריגשית באנורקסיה נרבוזה וכמו כן דרך ניסיון קליני עשיר עם נערות ונשים המתמודדות עם הפרעות אכילה. אני מאמינה שאחד הגורמים החשובים בהתמודדות עם הפרעת אכילה ובתהליך ההחלמה הינו בקשת עזרה ותמיכה, וכיום, כאשר האינטרנט מציע קהילות שונות לתמיכה ניתן לבחור להיעזר וללמוד שאת לא לבד במערכה. אשמח להציע מנסיוני ולשלוח יד ואוזן קשבת (ווירטואלית) למי שזקוקה. *(הנכתב לעיל הינו בלשון נקבה אך מיועד גם לנערים וגברים כאחד).מומחה כמוני · 12.5.2017הי אלה, צר לי לשמוע שכל כך קשה. שומעת את המצוקה שלך. מקוה שיש לך תמיכה ריגשית ותזונתית על מנת לחזור למסלול. חשוב להיעזר במקרים של מצוקה. -
Edit אין ואני נאכלת -
Edit
ד״ר מיכל בן מאיר פסיכולוגית קלינית, עובדת בקליניקה פרטית באזור פרדס חנה-כרכור. את לימודיי עשיתי בניו יורק, ארה"ב וכשחזרתי ארצה לפני 10 שנים השתלבתי בעבודה במרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם, שם עבדתי במשך שבע שנים. התמחיתי בהפרעות אכילה דרך כתיבת עבודת הדוקטורט בנושא תקשורת ריגשית באנורקסיה נרבוזה וכמו כן דרך ניסיון קליני עשיר עם נערות ונשים המתמודדות עם הפרעות אכילה. אני מאמינה שאחד הגורמים החשובים בהתמודדות עם הפרעת אכילה ובתהליך ההחלמה הינו בקשת עזרה ותמיכה, וכיום, כאשר האינטרנט מציע קהילות שונות לתמיכה ניתן לבחור להיעזר וללמוד שאת לא לבד במערכה. אשמח להציע מנסיוני ולשלוח יד ואוזן קשבת (ווירטואלית) למי שזקוקה. *(הנכתב לעיל הינו בלשון נקבה אך מיועד גם לנערים וגברים כאחד).מומחה כמוני · 12.5.2017נשמע שחשוב לבקש עזרה כעת, עזרה קונקרטית מהורים,בני משפחה, חברות/ים ואם לא מספיק מציעה שתפני למיון הקרוב אליך. יוכלו לעזור לך שם גם אם על רקע נפשי. אל תישארי לבד עם התחושות.
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
לאחר 4 אישפוזים כושלים ושנה ללא טיפול ( מעקב חלקי )... החלטתי לקחת אחריות למצבי ולהפסיק את המלחמה בלנסות " להציל " את חיי... רופא שאומר כי לא רואה אינדיקציה לאישפוז בעוד שקולגות שלו לעבודה בזה אחר זה מפנים אותי לאישפוז לא משאירים לי הרבה ברירות וגם אם אני מודעת לכך שככל שהזמן יעבור יש סיכויי גבוה שאשלם בחיי לטובת המחלה.. קשה לי להבין איך אדם מכל עיסוקו בחיים זה להציל חיים כי בחר להיות רופא יכול לישון בשקט בלילה בידיעה שיש אנשים מוכרים לו גוססים בביתם. רק במדינת ישראל כשחולה פונה לבית חולים מחלקות להפרעות אכילה החולה עצמו צריך להחליט א
-
Edit סבבה. את כועסת על ד"ר גור. כולם הבינו. אותי אישית- הוא הציל. ואני אסירת תודה לו. ותכלס- מה את רוצה שהוא יעשה? גם אם היו מאשפזים אותך בכפייה היית כועסת. אלו החיים שלך והאחריות שלך. -
Edit אני חושבת לצד הכעס שלה על ד"ר גור היא מבקשת אשפוז בכפייה. זאת הדרך שלה לבקש טיפול ועזרה. כל אחת מבקשת בדרכה. נכון שהרבה מהאחריות עלינו וטמון בקושי בקבלת החלטה (לצערי מכירה זאת מקרוב ונמצאת בדיוק עתה בצומת הזאת בין לקחת אחריות לחוסר החלטיות וקושי לפעול ולקבל החלטה). אני חושבת שלצד דברייך הקשים שנכתבו כאן, יש לך עדיין אולי תקווה קטנה שמישהו יתעורר ויעשה משהו ויפעל לטובתך וייקח את האחריות שלך קשה לקחת על עצמך. -
Edit עד שיתעוררו עוד אנשים ימותו מהמחלה... לזאת שהגיבה ראשונה אני שמחה בשבילך שהוא הציל אותך אך יחד עם זאת את תקועה בפורום הזה ולדעתי את לא לגמרי בריאה... ( מקווה שאני טועה )... אין לי כל כעס על דר' גור.. אני אסירת תודה על כך שיש לי בחירה אם להמשיך את חיי או למות מהמחלה ואם בחרתי שלא לקבור את עצמי במחלקה שוב סימן שהבחירה ברורה! -
Edit אם היית יודעת את הרקע היית יודעת למה כוונתי... בכל אופן מה שכתבתי מופנה לאנשי המקצוע! -
Edit
ד״ר מיכל בן מאיר פסיכולוגית קלינית, עובדת בקליניקה פרטית באזור פרדס חנה-כרכור. את לימודיי עשיתי בניו יורק, ארה"ב וכשחזרתי ארצה לפני 10 שנים השתלבתי בעבודה במרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם, שם עבדתי במשך שבע שנים. התמחיתי בהפרעות אכילה דרך כתיבת עבודת הדוקטורט בנושא תקשורת ריגשית באנורקסיה נרבוזה וכמו כן דרך ניסיון קליני עשיר עם נערות ונשים המתמודדות עם הפרעות אכילה. אני מאמינה שאחד הגורמים החשובים בהתמודדות עם הפרעת אכילה ובתהליך ההחלמה הינו בקשת עזרה ותמיכה, וכיום, כאשר האינטרנט מציע קהילות שונות לתמיכה ניתן לבחור להיעזר וללמוד שאת לא לבד במערכה. אשמח להציע מנסיוני ולשלוח יד ואוזן קשבת (ווירטואלית) למי שזקוקה. *(הנכתב לעיל הינו בלשון נקבה אך מיועד גם לנערים וגברים כאחד).מומחה כמוני · 22.4.2017הי אלה, בהחלט הטיפול בהפרעות אכילה בארץ לוקה בחסר, בתחום אחד עיקרי שזה אשפוז יום באזורי הפריפריה. גם עם פתיחת האשפוז יום בהדסה ירושלים, יש מחסור ברוב אזורי הארץ. לכן, הרבה מטופלות נופלות ביו הכיסאות, ונשמע שכך את מרגישה. אני מקוה שבכל זאת תבחרי להיעזר במה שכן קיים ונגיש, ולא תרימי ידיים. בדרך כלל יש תקשורת בין הצוות במרפאות להפרעות אכילה לצוות באשפוז- בתהש והדסה. אם הצוות במרפאה רואה לנכון שמצבך דורש אשפוז, הם אמורים לפתח שיח בנושא עם האשפוז. שיהיה בהצלחה! -
Edit הי... ברור שבמצבנו אנחנו כועסים ומאשימים את כל העולם..... אבל אנחנו צריכים גם לקחת אחריות. אלו החיים שלנו... האם עד עכשיו עשינו דברים בעצמנו כדי לא למות???? אני כרגע במצב ממש לא טוב ושוקלת אשפוז נוסף אבל יודעת שהמצב בא בחלקו באשמתי (כמובן לא בכוונה אלא בעקבות קושי וחרדה עמוקים)... אז כל אחת, לפני שהיא מאשימה את הצוות שתחשוב טוב טוב- מה היא עושה כדי להציל את עצמה? מה היא עושה כדי לחזור לחיים? -
Edit
ד״ר מיכל בן מאיר פסיכולוגית קלינית, עובדת בקליניקה פרטית באזור פרדס חנה-כרכור. את לימודיי עשיתי בניו יורק, ארה"ב וכשחזרתי ארצה לפני 10 שנים השתלבתי בעבודה במרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם, שם עבדתי במשך שבע שנים. התמחיתי בהפרעות אכילה דרך כתיבת עבודת הדוקטורט בנושא תקשורת ריגשית באנורקסיה נרבוזה וכמו כן דרך ניסיון קליני עשיר עם נערות ונשים המתמודדות עם הפרעות אכילה. אני מאמינה שאחד הגורמים החשובים בהתמודדות עם הפרעת אכילה ובתהליך ההחלמה הינו בקשת עזרה ותמיכה, וכיום, כאשר האינטרנט מציע קהילות שונות לתמיכה ניתן לבחור להיעזר וללמוד שאת לא לבד במערכה. אשמח להציע מנסיוני ולשלוח יד ואוזן קשבת (ווירטואלית) למי שזקוקה. *(הנכתב לעיל הינו בלשון נקבה אך מיועד גם לנערים וגברים כאחד).מומחה כמוני · 23.4.2017אני לחלוטין מבינה את העומס הריגשי המלווה באשמה גדולה. חשוב לי לתת לכן חומר למחשבה: האשמה הינו רגש כבד, אך לרוב מכסה על רגשות אחרים שאף קשים יותר לחוות- כעס, אכזבה, כאב נפשי. חשוב ממש לתת את הדעת על מה עומד מאחורי או מתחת לאשמה? כמה שהרגשות קשים, אם נלמד להרגיש, לחוות, לשהות בהם, הם יגיעו לשיא ואז ינועו הלאה. זה דורש טיפול, תרגול ואמונה שתעברו ואף תתחזקו בתהליך הזה. מציעה לנסות להחליף את המילה אשמה, במילה אחרת, מקדמת, מפתחת, מצמיחה. מגיע לכל אחת מכן עוד ועוד ועוד הזדמנות. גם אם חוזרים כמה צעדים אחורה, יש תמיד לאן להתקדם. אף אחת לא -
Edit יש מצבים שמטופל לא יודע מה נכון לו ומה לו.. יש מקרים שהמוטפת כלל לא חושב שהוא צריך אישפוז ובזה אחר זה כשהוא כן פונה לקבלת טיפול שולחין אותו קודם לאישפוז עקב מצב גופני ירוד. זה לא להאשים גורם רפואי כזה או אחר. לא ברור לי למה 3 רופאים פה אחד מפנים לאישפוז בעוד מנהל מחלקה טוען שאין אינדיקציה לאישפוז בדיוק כמו הטענה שלו על מי שמאושפזת שם כרגע שהיא לא בסכנת חיים ( כואב הלב לראות אותה גוססת!! )... רק בהפרעות אכילה על המטופל להחליט אם הוא זקוק לאישפוז או לא. מצטערת זה לא עובד כך. משהו צריך לשים לזה סוף ולהפסיק לשלוח חולים במצבים אקוטיים אל מ -
Edit אני לא חושבת שאני אמורה לשכנע גורם מקצועי/ רפואי שיש לי את הזכות לחיות שמגיע לי טיפול. אם היה המתת חסד בישראל לא הייתי כותבת כאן היום -
Edit
ד״ר מיכל בן מאיר פסיכולוגית קלינית, עובדת בקליניקה פרטית באזור פרדס חנה-כרכור. את לימודיי עשיתי בניו יורק, ארה"ב וכשחזרתי ארצה לפני 10 שנים השתלבתי בעבודה במרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם, שם עבדתי במשך שבע שנים. התמחיתי בהפרעות אכילה דרך כתיבת עבודת הדוקטורט בנושא תקשורת ריגשית באנורקסיה נרבוזה וכמו כן דרך ניסיון קליני עשיר עם נערות ונשים המתמודדות עם הפרעות אכילה. אני מאמינה שאחד הגורמים החשובים בהתמודדות עם הפרעת אכילה ובתהליך ההחלמה הינו בקשת עזרה ותמיכה, וכיום, כאשר האינטרנט מציע קהילות שונות לתמיכה ניתן לבחור להיעזר וללמוד שאת לא לבד במערכה. אשמח להציע מנסיוני ולשלוח יד ואוזן קשבת (ווירטואלית) למי שזקוקה. *(הנכתב לעיל הינו בלשון נקבה אך מיועד גם לנערים וגברים כאחד).מומחה כמוני · 23.4.2017שומעת אותך ומצוקתך. אני בטוחה שלמנהלי המחלקות יש סיבות רציונליות והגיוניות תחת המסגרת הטיפולית מתי לאשפז ומתי לא. אני מבינה שישנם הליכים שלא ברורים מבחוץ. בתור מי שעבדה 7 שנים בביח בארץ, וכמה שנים בארה״ב, אני יכולה לאמר שזה אכן קורה, שהמערכת מגיעה להחלטות שנראות לא מותאמות מבחוץ, אך יש רציונל מאחוריהן, גם אם הוא לא בהסכמה עם כולם. אני מקוה שכל אחת תמצא את דרכה בסבך הזה. אני מאמינה בכוחותיכן, גם אםזה מרגיש שכבר אין. כל יום ביומו. -
Edit הי אלה14. באמת נראה שאת במצוקה נוראה אז אולי תוותרי על תל השומר ותפני להדסה? -
Edit אישפוזים זה לא דבר קל. כל כניסה ויציאה ממקום כזה רק מחריפה את המצב. אני לא חושבת על אופייה לפנות יותר לטיפול כי לדעתי אין טעם, אין יותר בשביל מה להיחלם. מיכל, הלוואי וההחלטה של המטפלים בחוץ היתה פה אחד עם מנהלי המחלקות. אם באמת היה אישפוז בכפייה בארץ או חוזה אישי של מטופל עם המחלקה ושלא היו מעיפים על כל דבר ולא ענישים באוכל ( הרי כל אנורקטית תגיד שאוכל זה הסיוט שלה ) יכול מאוד להיות שהיו מסתפקים באישפוז אחד ולאחריו ההמשך יכול להתבצע בקהילה.. הדלת המסתובבת הזאת בין אישפוז לאישפוז כל כך קשה. אני לא שפן נסיונות ואני כן מנסה תוך כדי לנה -
Edit
ד״ר מיכל בן מאיר פסיכולוגית קלינית, עובדת בקליניקה פרטית באזור פרדס חנה-כרכור. את לימודיי עשיתי בניו יורק, ארה"ב וכשחזרתי ארצה לפני 10 שנים השתלבתי בעבודה במרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם, שם עבדתי במשך שבע שנים. התמחיתי בהפרעות אכילה דרך כתיבת עבודת הדוקטורט בנושא תקשורת ריגשית באנורקסיה נרבוזה וכמו כן דרך ניסיון קליני עשיר עם נערות ונשים המתמודדות עם הפרעות אכילה. אני מאמינה שאחד הגורמים החשובים בהתמודדות עם הפרעת אכילה ובתהליך ההחלמה הינו בקשת עזרה ותמיכה, וכיום, כאשר האינטרנט מציע קהילות שונות לתמיכה ניתן לבחור להיעזר וללמוד שאת לא לבד במערכה. אשמח להציע מנסיוני ולשלוח יד ואוזן קשבת (ווירטואלית) למי שזקוקה. *(הנכתב לעיל הינו בלשון נקבה אך מיועד גם לנערים וגברים כאחד).מומחה כמוני · 24.4.2017ראיתי שהמליצו לך לפנות להדסה. לא יודעת אם ניסית בעבר, יש טעם אם לא. -
Edit
ד״ר מיכל בן מאיר פסיכולוגית קלינית, עובדת בקליניקה פרטית באזור פרדס חנה-כרכור. את לימודיי עשיתי בניו יורק, ארה"ב וכשחזרתי ארצה לפני 10 שנים השתלבתי בעבודה במרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם, שם עבדתי במשך שבע שנים. התמחיתי בהפרעות אכילה דרך כתיבת עבודת הדוקטורט בנושא תקשורת ריגשית באנורקסיה נרבוזה וכמו כן דרך ניסיון קליני עשיר עם נערות ונשים המתמודדות עם הפרעות אכילה. אני מאמינה שאחד הגורמים החשובים בהתמודדות עם הפרעת אכילה ובתהליך ההחלמה הינו בקשת עזרה ותמיכה, וכיום, כאשר האינטרנט מציע קהילות שונות לתמיכה ניתן לבחור להיעזר וללמוד שאת לא לבד במערכה. אשמח להציע מנסיוני ולשלוח יד ואוזן קשבת (ווירטואלית) למי שזקוקה. *(הנכתב לעיל הינו בלשון נקבה אך מיועד גם לנערים וגברים כאחד).מומחה כמוני · 15.12.2017הי מלאך, לא הבנתי את שאלתך. -
Edit
ד״ר מיכל בן מאיר פסיכולוגית קלינית, עובדת בקליניקה פרטית באזור פרדס חנה-כרכור. את לימודיי עשיתי בניו יורק, ארה"ב וכשחזרתי ארצה לפני 10 שנים השתלבתי בעבודה במרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם, שם עבדתי במשך שבע שנים. התמחיתי בהפרעות אכילה דרך כתיבת עבודת הדוקטורט בנושא תקשורת ריגשית באנורקסיה נרבוזה וכמו כן דרך ניסיון קליני עשיר עם נערות ונשים המתמודדות עם הפרעות אכילה. אני מאמינה שאחד הגורמים החשובים בהתמודדות עם הפרעת אכילה ובתהליך ההחלמה הינו בקשת עזרה ותמיכה, וכיום, כאשר האינטרנט מציע קהילות שונות לתמיכה ניתן לבחור להיעזר וללמוד שאת לא לבד במערכה. אשמח להציע מנסיוני ולשלוח יד ואוזן קשבת (ווירטואלית) למי שזקוקה. *(הנכתב לעיל הינו בלשון נקבה אך מיועד גם לנערים וגברים כאחד).מומחה כמוני · 15.12.2017אם יש רצון לאשפוז מדוע שיעלה נושא של אשפוז בכפייה? אם מישהי משחררת את עצמה זה אומר שהיא כבר לא משתפת פעולה עם האשפוז.
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
צריכה להתחיל טיפול לא בתל השומר ( תודה לאל ).. לחזור לאישפוז שם זה רק בתור גופה!
איך אחרי תקופה של כל כך הרבה אישפוזים כושלים ( 4 אישפוזים ) אצליח להאמין במטפלים אחרים? אחרי טראומה כל כך קשה מהמקום הקר ולצערי המוכר לעבור למקום אחר ולהתחיל מחדש..
איך עושים את זה?
-
Edit
דנה אברמוביץ דיאטנית קלינית, מטפלת בהפרעות אכילה בילדים ובמבוגרים ובירידה במשקל בגישת ה non diet. תמצאו אותי במרפאה להפרעות אכילה לילדים ונוער במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), במרפאה להפרעות אכילה מבוגרים בנתניה ובקליניקה הפרטית באבן יהודה ובתל אביב (החל מאוקטובר 2018). http://www.eatinjoy.com/חבר קהילה · 15.3.2017הי אלה, מקום חדש, מטפלים חדשים, סגנון אחר, מדיניות וחוקים אחרים, אולי התקווה שבשונה? בחדש? -
Edit מתה מפחד. לא יכולה לחשוב על זה. -
Edit
דנה אברמוביץ דיאטנית קלינית, מטפלת בהפרעות אכילה בילדים ובמבוגרים ובירידה במשקל בגישת ה non diet. תמצאו אותי במרפאה להפרעות אכילה לילדים ונוער במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), במרפאה להפרעות אכילה מבוגרים בנתניה ובקליניקה הפרטית באבן יהודה ובתל אביב (החל מאוקטובר 2018). http://www.eatinjoy.com/חבר קהילה · 15.3.2017בהצלחה!! -
Edit תודה למרות שהצלחה לא תהיה.. -
Edit
ד"ר נועה גור-אריה עו"ס קלינית, פסיכותרפיסטית, ד"ר בעבודה סוציאלית P.h.D, מטפלת בהפרעות אכילה בנשים ובנערות, ומומחית בפסיכולוגיה של האישה. ראש צוות ומדריכה קלינית במרפאה לבריאות הנפש ברשלצ, בעלת קליניקה פרטית באשדוד.מומחה כמוני · 16.3.2017הי אלה, זאת אינה גישה טובה לתחילת טיפול! כפי שדנה כתבה לך, זוהי דרך חדשה. מדוע להתאשפז אם אין סיכוי להצלחה? את חייבת לגייס בתוכך אמונה! ולצעוד איתה. לכל טיפול ולכל אישפוז מגיע האדם בנקודת זמן אחרת, עם בשלות ומוכנות אחרת לבצע שינוי. אם את אכן שם, אין סיבה שלא תוכלי לטפל בעצמך, וכישלונות העבר אינם עדות לאי יכולת, אלא לחוסר בשלות. מאחלת המון הצלחה! עדכני אותנו כמובן. -
Edit
ד״ר מיכל בן מאיר פסיכולוגית קלינית, עובדת בקליניקה פרטית באזור פרדס חנה-כרכור. את לימודיי עשיתי בניו יורק, ארה"ב וכשחזרתי ארצה לפני 10 שנים השתלבתי בעבודה במרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם, שם עבדתי במשך שבע שנים. התמחיתי בהפרעות אכילה דרך כתיבת עבודת הדוקטורט בנושא תקשורת ריגשית באנורקסיה נרבוזה וכמו כן דרך ניסיון קליני עשיר עם נערות ונשים המתמודדות עם הפרעות אכילה. אני מאמינה שאחד הגורמים החשובים בהתמודדות עם הפרעת אכילה ובתהליך ההחלמה הינו בקשת עזרה ותמיכה, וכיום, כאשר האינטרנט מציע קהילות שונות לתמיכה ניתן לבחור להיעזר וללמוד שאת לא לבד במערכה. אשמח להציע מנסיוני ולשלוח יד ואוזן קשבת (ווירטואלית) למי שזקוקה. *(הנכתב לעיל הינו בלשון נקבה אך מיועד גם לנערים וגברים כאחד).מומחה כמוני · 16.3.2017אלה יקרה, את שואלת איך לעשות את זה, כלומר, יש שם מתחת לשאלתך פיסת תקוה, שאולי כן אפשר לעשות את זה, אחרת. דנה ונועה (הי נועה :)) כתבו לך שבעצם יש פה הזדמנות חדשה, אחרת, המאפשרת הסתכלות אחרת הן על ההפרעה והן על תהליך הטיפול ושיקום. זה ממש כל יום ביומו, צעד צעד. תנסי לחפש בתוכך את מה שיאפשר לך להיעזר בצוות הטיפולי, זה המפתח, ואם קשה, תדברי ותאמרי שקשה לך להיעזר והם יעזרו לך לבקש את מה שאת צריכה. ותזכרי שאנו פה במהלך הדרך. מחשבות מחזקות לכיוונך. -
Edit כולכן מדהימות. אני לא נכנסת לאישפוז כי גור אמר שאין אינדיקציה לכך למרות שמצבי הגופני מתדרדר. הפסקתי את המעקב אצלהם כיוון שרק דיאטנית לא מסייעת לי. האיומים מצד רופאת המשפחה לא מפסיכים להגיע ולכן בלי כל ברירה אני נאלצת לפנות למסגרת של מרפאה ( אגם ) ששם 5 סבבי טיפול וניתן לצמצם אותם ל 3 פעמים בשבוע. אני לא חושבת שאחרי יותר מ 2 עשורים אני לא בשלה לטיפול בעוד שנאמר לי חד משמעית שאני עמידה לטיפול שזה מבחינת גור כישלון גמור. אני לא חושבת שאצליח לעמוד במסגרת מרפאתית במצב הנוכחי. לא פשוט להיזרק מאישפוזים ולדעת שהפיתרון היחידי זה להיגמר ממחלה ו -
Edit
נפש פצועה מנסה לשרוד את החיים כל שניה ושניה..חבר קהילה · 17.3.2017היי יצאתי מגהה לפני כמה ימים אחלה צוות גישה נעימה למרות שלצערי הייתי צריכה אשפוז של יותר משבועיים ושחררו אותי -
Edit תודה אבל אני עם אשפוזים סיימתי...
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
רק דיכאון.. שונאת את החיים
-
Edit
דנה אברמוביץ דיאטנית קלינית, מטפלת בהפרעות אכילה בילדים ובמבוגרים ובירידה במשקל בגישת ה non diet. תמצאו אותי במרפאה להפרעות אכילה לילדים ונוער במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), במרפאה להפרעות אכילה מבוגרים בנתניה ובקליניקה הפרטית באבן יהודה ובתל אביב (החל מאוקטובר 2018). http://www.eatinjoy.com/חבר קהילה · 10.3.2017הי אלה, מבאס :( רוצה לספר עוד? -
Edit רקוב לי בלב... -
Edit
מישל-33 אני בחורה בת 33 שסובלת מבולימיה מגיל 17 -און אוף - לפעמים זה היה דועך ולפעמים אני מוצאת את עצמי מנסה למגר את המחלה הזאת. אני פה בכדי לשתף ובשביל שאני לא אעבור את זה לבד.חבר קהילה · 27.3.2017אני מבינה אותך, המחלה הזאת מחזקת דיכאון
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
שלום לכולם!
יותר משני עשורים אני מוגדרת עם אנורקסיה מהסוג המטהר.. מאז שרפורמת בריאות הנפש נכנסה לקופות החולים אף אחד לא מוכן לקחת אחריות על מצבי. משרד הבריאות מפנה לקופת חולים וקופת חולים מפנים לאישפוז בעוד שהדיאטנית אומרת שאין אינדיקציה לאישפוז ואני תוהה עם עצמי מה אני אמורה לעשות.. האם נכון לי להשאיר את המצב כמו שהו בלי טיפול? האם לדרוש טיפול למרות האמירות של הדיאטנית? המוזר זה שרק בהפרעות אכילה המטופל צריך לבקש להשתאשפז... חיי על זמן ואיני חושבת שאני זאת שצריכה להמליץ למטפלים על אישפוז. ממש עייפה בכל מה שקשור "לבריאות" שלי
יותר משני עשורים אני מוגדרת עם אנורקסיה מהסוג המטהר.. מאז שרפורמת בריאות הנפש נכנסה לקופות החולים אף אחד לא מוכן לקחת אחריות על מצבי. משרד הבריאות מפנה לקופת חולים וקופת חולים מפנים לאישפוז בעוד שהדיאטנית אומרת שאין אינדיקציה לאישפוז ואני תוהה עם עצמי מה אני אמורה לעשות.. האם נכון לי להשאיר את המצב כמו שהו בלי טיפול? האם לדרוש טיפול למרות האמירות של הדיאטנית? המוזר זה שרק בהפרעות אכילה המטופל צריך לבקש להשתאשפז... חיי על זמן ואיני חושבת שאני זאת שצריכה להמליץ למטפלים על אישפוז. ממש עייפה בכל מה שקשור "לבריאות" שלי
-
Edit
ד״ר מיכל בן מאיר פסיכולוגית קלינית, עובדת בקליניקה פרטית באזור פרדס חנה-כרכור. את לימודיי עשיתי בניו יורק, ארה"ב וכשחזרתי ארצה לפני 10 שנים השתלבתי בעבודה במרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם, שם עבדתי במשך שבע שנים. התמחיתי בהפרעות אכילה דרך כתיבת עבודת הדוקטורט בנושא תקשורת ריגשית באנורקסיה נרבוזה וכמו כן דרך ניסיון קליני עשיר עם נערות ונשים המתמודדות עם הפרעות אכילה. אני מאמינה שאחד הגורמים החשובים בהתמודדות עם הפרעת אכילה ובתהליך ההחלמה הינו בקשת עזרה ותמיכה, וכיום, כאשר האינטרנט מציע קהילות שונות לתמיכה ניתן לבחור להיעזר וללמוד שאת לא לבד במערכה. אשמח להציע מנסיוני ולשלוח יד ואוזן קשבת (ווירטואלית) למי שזקוקה. *(הנכתב לעיל הינו בלשון נקבה אך מיועד גם לנערים וגברים כאחד).מומחה כמוני · 3.3.2017הי,
אני מבינה שאת חשה בין הפטיש לסדן.. המסרים שונים ומבלבלים. באשר לאשפוז, אם יש בך ולך את התחושה שזה מה שיעזור לך כרגע את תמיד יכולה לבקש אינטייק בתל השומר או הדסה כך שהצוות הטיפולי שם יבגוק אם אשפוז מתאים. (דרך רגב.. לא רק מטופלים עם הפרעות אכילה מבקשים להתאשפז, יש עוד סוגים של קשיים והפרעות המתמודדים איתם יודעים שמסגרת אשפוזית תאפשר להם לקבל את המענה והתמיכה שצריכים). -
Edit הייתי במספר אישפוזים ואני לא רואה מה הטעם בסיבוב נוסף למרות מצבי הירוד.. מעדיפה את השקט שלי גם אם זה יגרום להתדרדרות נוספת -
Edit
ד״ר מיכל בן מאיר פסיכולוגית קלינית, עובדת בקליניקה פרטית באזור פרדס חנה-כרכור. את לימודיי עשיתי בניו יורק, ארה"ב וכשחזרתי ארצה לפני 10 שנים השתלבתי בעבודה במרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם, שם עבדתי במשך שבע שנים. התמחיתי בהפרעות אכילה דרך כתיבת עבודת הדוקטורט בנושא תקשורת ריגשית באנורקסיה נרבוזה וכמו כן דרך ניסיון קליני עשיר עם נערות ונשים המתמודדות עם הפרעות אכילה. אני מאמינה שאחד הגורמים החשובים בהתמודדות עם הפרעת אכילה ובתהליך ההחלמה הינו בקשת עזרה ותמיכה, וכיום, כאשר האינטרנט מציע קהילות שונות לתמיכה ניתן לבחור להיעזר וללמוד שאת לא לבד במערכה. אשמח להציע מנסיוני ולשלוח יד ואוזן קשבת (ווירטואלית) למי שזקוקה. *(הנכתב לעיל הינו בלשון נקבה אך מיועד גם לנערים וגברים כאחד).מומחה כמוני · 4.3.2017אוקי, אם כך, נשמע שיש לך את המידע והכלים הטיפוליים וכעת נותר ליישם אותם. אין ספק שמסגרת טיפולית תיתן את המענה שלה ותעזור כנראה יותר מאשר לנסות ליישם לבד. ולפי מה שאת אומרת את נופלת בין הכיסאות מול המסגרות הציבוריות וקופת חולים לאור הרפורמה. אני מציעה שתעשי סוג של בדק בית ותבדקי כמה ומה את יכולה לעשות על מנת ולשמור על מצב (משקל) תקין. ולעבוד על ה״היטהרות״ שבעצם שמה את גופך בסכנה. אם את מרגישה שטיפול יעזור לך בכל זאת, לשאלתך , כן, את יכולה ״לדרוש״ טיפול. תראי מה יגידו.. יש גם את האופציה של אשפוז יום שפתחו בירושלים, אני לא יודעת מאיזה אז -
Edit תודה.. מעדיפה למות מהמחלה.. שום דבר לא יעזור!!! -
Edit
ד״ר מיכל בן מאיר פסיכולוגית קלינית, עובדת בקליניקה פרטית באזור פרדס חנה-כרכור. את לימודיי עשיתי בניו יורק, ארה"ב וכשחזרתי ארצה לפני 10 שנים השתלבתי בעבודה במרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם, שם עבדתי במשך שבע שנים. התמחיתי בהפרעות אכילה דרך כתיבת עבודת הדוקטורט בנושא תקשורת ריגשית באנורקסיה נרבוזה וכמו כן דרך ניסיון קליני עשיר עם נערות ונשים המתמודדות עם הפרעות אכילה. אני מאמינה שאחד הגורמים החשובים בהתמודדות עם הפרעת אכילה ובתהליך ההחלמה הינו בקשת עזרה ותמיכה, וכיום, כאשר האינטרנט מציע קהילות שונות לתמיכה ניתן לבחור להיעזר וללמוד שאת לא לבד במערכה. אשמח להציע מנסיוני ולשלוח יד ואוזן קשבת (ווירטואלית) למי שזקוקה. *(הנכתב לעיל הינו בלשון נקבה אך מיועד גם לנערים וגברים כאחד).מומחה כמוני · 4.3.2017צר לי לראות שזו תגובתך אלה. אני תוהה כמה תגובתך אוטומטית או באמת מגיעה מתוך ייאוש המגיע גם מהבלבול בדרכים הטיפוליות. מאחלת לך שזו תחושה חולפת ושתתחלף באמונה ותקוה. -
Edit זה לא אוטומטי. זה משהו שנמשך המון זמן.. ברגע שנותנים את ההרגשה למטופל שהוא כישלון חוסר המוטיבציה והרצון לחיות גובר -
Edit
ד״ר מיכל בן מאיר פסיכולוגית קלינית, עובדת בקליניקה פרטית באזור פרדס חנה-כרכור. את לימודיי עשיתי בניו יורק, ארה"ב וכשחזרתי ארצה לפני 10 שנים השתלבתי בעבודה במרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם, שם עבדתי במשך שבע שנים. התמחיתי בהפרעות אכילה דרך כתיבת עבודת הדוקטורט בנושא תקשורת ריגשית באנורקסיה נרבוזה וכמו כן דרך ניסיון קליני עשיר עם נערות ונשים המתמודדות עם הפרעות אכילה. אני מאמינה שאחד הגורמים החשובים בהתמודדות עם הפרעת אכילה ובתהליך ההחלמה הינו בקשת עזרה ותמיכה, וכיום, כאשר האינטרנט מציע קהילות שונות לתמיכה ניתן לבחור להיעזר וללמוד שאת לא לבד במערכה. אשמח להציע מנסיוני ולשלוח יד ואוזן קשבת (ווירטואלית) למי שזקוקה. *(הנכתב לעיל הינו בלשון נקבה אך מיועד גם לנערים וגברים כאחד).מומחה כמוני · 4.3.2017נכון שהמסרים מהסביבה יכולה להשפיע לכל מיני כיוונים. אבל את יודעת? הפוסט המקורי שלך נקרא לקיחת אחריות. אין מנוס מלקחת אחריות על עצמינו, גופנו, בריאותינו. אם את חשה שהסביבה הטיפולית שלך לא מתאימה, את יכולה לשנות אותה. תחשבי על זה? -
Edit אחרי טיפול כושל בתל השומר ואחרי הטראומה שעברתי בטיפול קשה לי לבטוח באנשים אחרים / מטפלים..
בחרתי להיות המבוגר האחראי על גופי ועל חיי.
בחרתי שלא לטפל יותר ונכון המשפט פתיחה הוא לקיחת אחריות רק חבל שברגע שאוזרים אומץ ומבקשים עזרה שיגישו אותה בלי שהמטופל יכנס לחרדות ובלי שבסופו של דבר ינסה להתאבד במקרה הטוב או ירעיב את עצמו למוות במקרה הכואב והרע. עד שלא יפנימו בארץ שאוכל נחוץ ולא מענישים דרכו אז אנשים כמוני יסכימו להיות מטופלים.. אני לא באה אליכם חלילה בטענות אלה משקפת את מה שאני חווה. הלוואי שהטיפול היה כמו בחו"ל ששם יש גם את זכות ה -
Edit
ד״ר מיכל בן מאיר פסיכולוגית קלינית, עובדת בקליניקה פרטית באזור פרדס חנה-כרכור. את לימודיי עשיתי בניו יורק, ארה"ב וכשחזרתי ארצה לפני 10 שנים השתלבתי בעבודה במרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם, שם עבדתי במשך שבע שנים. התמחיתי בהפרעות אכילה דרך כתיבת עבודת הדוקטורט בנושא תקשורת ריגשית באנורקסיה נרבוזה וכמו כן דרך ניסיון קליני עשיר עם נערות ונשים המתמודדות עם הפרעות אכילה. אני מאמינה שאחד הגורמים החשובים בהתמודדות עם הפרעת אכילה ובתהליך ההחלמה הינו בקשת עזרה ותמיכה, וכיום, כאשר האינטרנט מציע קהילות שונות לתמיכה ניתן לבחור להיעזר וללמוד שאת לא לבד במערכה. אשמח להציע מנסיוני ולשלוח יד ואוזן קשבת (ווירטואלית) למי שזקוקה. *(הנכתב לעיל הינו בלשון נקבה אך מיועד גם לנערים וגברים כאחד).מומחה כמוני · 4.3.2017מצטערת לשמוע. באמת. מקוה שבכל זאת תצליחי למצוא את דרכך לחיים ששווה לחיות אותם.
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק


- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו