לאחרונה יש ירידה בהכל
במשקל
במוטיבציה
במצב הרוח
במצב הפיזי והנפשי
מפחדת לשתף את המטפלים בעניין המוטיבציה,
מצד אחד אם אין בי נכונות לטפל בעצמי זה בזבוז זמן וכסף.
מצד שני, יש בי עדיין מקום קטן שחושב שזאת רק תקופה חלשה ושלא כדאי לי לוותר.
מפחדת שאם אשתף אותם בירידת המוטיבציה, זה יגרר לשיחה קשה שתוביל אותי לעזיבת הטיפול.
כי תמיד שמציבים אותי בצומת דרכים או בשאלות כמו
"מה את רוצה שיקרה? מה את חושבת שכדאי לעשות? מה את רוצה לעשות?"
הדבר הראשון שאגיד זה, לא יודעת.
כי זה האינסטינקט הראשון שלי- לוותר. מצד שני באמת שזכיתי לטעום מתקופה טובה יותר