בתור ראש המשפחה שאמור להיות יציב,חייב להיות בשליטה כל הזמן,במיוחד מבחינה כלכלית,להוות דוגמה לילדים,לדעת מה נכנס ומה יוצא,לדאוג לסדר בבית,לאוכל,לניקיון,לתחזוקה הכללית של הבית (גר בבית ישן),שלא יחסר כלום לאף אחד,לבנות חיסכון לימים קשים יותר שנצטרך ופשוט להתמודד כל יום מחדש עם עוד ועוד משימות ומטלות ואחריות,איך אני מעז בכלל לחשוב מחשבות אובדניות???!!!,איך אוכל להשאיר את הילדים שלי ללא אבא???!!!,את אשתי ללא בעל???,לקום בכל יום עם מסיכה של הכל בסדר איתי,אך כשמקלפים את המסיכות ומגיעים אל הלב,אל המרכז,קיימת ריקנות שאנני יכול לתאר במילים,הרגש