ל Edit צעד קדימה, צעד אחורה מדהים איך עם כל ההתחדשות והתהליך והשינוי, עדיין יש אנשים שיכולים לגרום לי להרגיש שאני חוזרת לאחור. ואני מנסה להגיד לעצמי- לא. זאת אני. ואני עומדת מאחורי הבחירות שלי, ואני אחראית. אבל בכמה מילים אני שוב מתרסקת… כמה מילים שפוגעות ומחלחלות, ושוב, אני משליכה על עצמי ועל כל הבעיות שלי. יש לי בעיות בעבודה… יש לי קולגה שלאחרונה מונתה לתפקיד שהיא אחראית עליי. מהרגע שנהיה לה כוח בידיים היא התחילה להתעמר בי, היא לא מפסיקה לומר לי שאני לא אחראית, ולא בוגרת, מערערת לי את כל הביטחון, תופסת אותי על כל דבר מציקה לי ומתעללת בי… היא עשתה לי שיחה שבה אעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה תוכן שליחה צעד קדימה, צעד אחורה תוכן<p>מדהים איך עם כל ההתחדשות והתהליך והשינוי,<br /> עדיין יש אנשים שיכולים לגרום לי להרגיש שאני חוזרת לאחור.<br /> ואני מנסה להגיד לעצמי- לא. זאת אני. ואני עומדת מאחורי הבחירות שלי, ואני אחראית. אבל בכמה מילים אני שוב מתרסקת… כמה מילים שפוגעות ומחלחלות, ושוב, אני משליכה על עצמי ועל כל הבעיות שלי.<br /> יש לי בעיות בעבודה… יש לי קולגה שלאחרונה מונתה לתפקיד שהיא אחראית עליי. מהרגע שנהיה לה כוח בידיים היא התחילה להתעמר בי, היא לא מפסיקה לומר לי שאני לא אחראית, ולא בוגרת, מערערת לי את כל הביטחון, תופסת אותי על כל דבר מציקה לי ומתעללת בי… היא עשתה לי שיחה שבה אמרה שהיא לא סומכת עליי! בחיים לא אמרו לי דברים כ״כ פוגעים ובמיוחד שהיינו חברות, הייתי עוזרת לה כל השנה בכל דבר שהיא הייתה צריכה וממש שם בשבילה. אבל הכל נמחק מהרגע שהיא קיבלה כוח. ואני יודעת כמה היא לא שפויה, מעורערת בעצמה, אני יודעת כמה החיים שלה היו קשים, וכמה הם עדיין. ולמעשה העבודה הזו היא כל החיים שלה עכשיו. מבחינתי זה לא ככה, אז אני פחות אכפתית אולי. אבל לא הייתי אומרת שאני לא אחראית ומזלזלת… וכל הדו-שיח איתה, כל הנזיפות והשיט שהיא מפילה עליי גורם לי לפקפק בעצמי ולתהות אולי אני באמת לא מספיק טובה. אני בעייתית. אני כישלון. הנה, אני גם לא מוצאת אהבה, אני גם לא מוצאת מגורים קבועים (אני עוברת מסבלט לסבלט) אני לא עברתי את המבחנים לחילופי סטודנטים…<br /> אני פשוט גרועה בהכל.<br /> והמוח שלי ממש מנסה להגיד ללב שלי- לא את לא! את בסדר. אבל המעגל שאני לא מצליחה לפרוץ מקשה עליי לראות אחרת… היו לי התקפי בכי כל השבוע ורציתי פשוט למות….<br /> והרגשתי שאני חוזרת אחורה לימים שלפני הכדורים והטיפולים…<br /> האמנתי לה בלב שלם שאין לי מה להמשיך לנסות, אני לא טובה. אני באמת לא טובה.<br /> והנה מגיע יום כיפור, היום הכי טהור ומזוקק. ואני רוצה להשליך את כל השחור הזה בלב שלי ולהתחיל מחדש.<br /> אולי להתפטר מהעבודה הזאת כי למה לי לסבול ולבכות. אולי להתחיל לצאת יותר. לחייך יותר….<br /> גמר חתימה טובה לכולם, אני מקווה שתמצאו מקום לסלוח גם לעצמכם על הרגעים הקשים.</p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה