אולי אני לא באמת רוצה להחלים ובגלל זה אני לא מצליחה להחלים.
אולי אני רק חושבת שאני רוצה להחלים אבל בעצם משקרת לעצמי ולסביבה. אבל זה לא הגיוני. מי רוצה כל כך הרבה סבל? מי רוצה באמת להשאר במצב שרק משבש לו את החיים והשגרה, רק מונע ממנו להתקדם בחיים? אולי אני. זה לא מרגיש ככה אבל…
אנשים מסבים לעצמם סבל כל הזמן, אבל בדרך כלל יש איזשהו רווח ולכן הם ממשיכים בהתנהגות ההרסנית הזו. אני לא מוצאת את הרווח שלי. אני שונאת את הטיפול אצל הפסיכולוגית, אוהבת אותה, שונאת את המעמד. זה לא טבעי לי לדבר על עצמי, לשתף אותה במחשבות הכי דפוקות שלי, מפחיד אותי