אני כבר לא יכולה. בזבזתי מעל עשור על ההפרעה הזאת. יש לי יום הולדת 23 עוד חודש… אני לא מאמינה שאני עדיין במצב כזה.
אני כבר לא יכולה יותר הגוף כואב… הנפש כמוון יותר.
אני כבר ליץא יודעת מה יכול לעזור!!
אני לא מסוגלת לשנות את האכילה, כבר ניסיתי, תמיד נפלתי מהר. אני לא יכולה להתמודד עם הכאב והחרדה. אני תמיד פוגעת בעצמי.
אני לא מסוגלת כבר אבל אני לא יודעת אך מתחילים שינוי! אני ניסיתי וכל פעם הפילה יותר קשה.
ואני לא רוצה להפרד מההפרעה… אבל אני כבר לא יכולה.
אני מעדיפה למות מאשר לסבול ככה .
זה גהנום שלא נגמר.