השעון המעצבן של הטלפון מצלצל ולא מפסיק.
אני קם בבהלה. עייף ומרוט. אחרי עוד לילה עם מעט מידי שעות שינה.
מתגנבת לליבי חיש קל מחשבה מתוקה. להודיע בעבודה שאני לא מגיע ושייזדיינו כולם.
אבל אני לא יכול. היום זה יום חשוב. היום ייבחר מועמד חדש לעבוד במשרד. ואני זה שיקבע מי.
אני נוהג למשרד. על אוטומט. מנקר כל הדרך. הכי מתחשק לי לקרוע מעצמי את החליפה וסתם לשוטט ברחובות תל אביב.
אני מגיע למשרד. ומתהלך בכבדות לחדר הישיבות.
אני מבחין בראשוני המועמדים. כ חמישה במספר.
הם מסתכלים עליי ועדיין לא יודעים שאני זה שיקבע האם יגשימו חלום.
אני נכנס אל חדר הי