1 Edit לא יכולה יותר יושבת פה בפארק והכל מבולבל כואב לי שורף לי מגרד לי הולכת אל הלא נודע וכל מה שמתרוצץ בראש זה הכאב הלא פוסק בלי בלי בלי הפסקה איך אפשר להפסיק לחשוב שכואב ומפריע ? ללכת ולהרגיש ישר לשבת לא מצליחה להבין מתי זה יעבור , או לפחות התפוגג ? גם פה בחופשה מנסה להנות אך זה עדיין ללא ממש הצלחה הכאב והמחשבות לא מרפים מאבדת כל כוחות להמשיך להנות איך זה הגיוני שבגילי ארגיש כל כך קיצוני ? צריכה קצת חופש מהכאב והמחשבות בבקשה תפסיקו כבר לענות תנו לי קצת הפסקה והרפיה לפנות שאהנה מהמעט בחופשה אבל הכאב הזה , הולכת כל צעד מרגישה שריטה אז ברור שזה פתח למחשבועוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה לא יכולה יותר <p>יושבת פה בפארק והכל מבולבל<br /> כואב לי שורף לי מגרד לי<br /> הולכת אל הלא נודע וכל מה שמתרוצץ בראש זה הכאב הלא פוסק בלי בלי בלי הפסקה<br /> איך אפשר להפסיק לחשוב שכואב ומפריע ?<br /> ללכת ולהרגיש ישר לשבת<br /> לא מצליחה להבין מתי זה יעבור , או לפחות התפוגג ?<br /> גם פה בחופשה מנסה להנות אך זה עדיין ללא ממש הצלחה<br /> הכאב והמחשבות לא מרפים<br /> מאבדת כל כוחות להמשיך להנות<br /> איך זה הגיוני שבגילי ארגיש כל כך קיצוני ?<br /> צריכה קצת חופש מהכאב והמחשבות<br /> בבקשה תפסיקו כבר לענות<br /> תנו לי קצת הפסקה והרפיה לפנות שאהנה מהמעט בחופשה<br /> אבל הכאב הזה , הולכת כל צעד מרגישה שריטה אז ברור שזה פתח למחשבות בלי הפסקה<br /> כי באמת כואב , לא רק בראש אלא פיזי דיי תנו לי להנות<br /> אני זועקת אני צועקת בבקשההה<br /> תנו לי להנות מהנוף ללא שום מחשבה<br /> רק לחשוב שיפה פה וכמה שנעים<br /> ושלא יכאב עכשיו<br /> כי לנוף הזה צריך להקדיש זמן מעכשיו<br /> להיות פה ברגע ולא בתוך הראש<br /> לדבר עם אנשים ולהרגיש את ההווה<br /> ולא לרצות רק לזרוק הכל להתקפל לחזור אל הקצה<br /> לחשוב אם ליפול או לנסות שוב<br /> אבל גם פה בחופשה , חשבתי שאשתחרר קצת מהכל , אבל הימים בלי מנוחה ואני לא רגילה<br /> הכאב מתחזק והכל כבר מאבד צורה<br /> אז כנראה שגם לחופש אני עדיין לא מוכנה<br /> אז אם לא עכשיו ממש שנייה ודקה<br /> מתי זה יקרה שאצליח להסתכל ולהיות כאן ולא שם בתוך כל ההלטה ?<br /> בבקשה שכבר אהיה מוכנה או לפחות אצליח קצת להנות פה מהביצה האדומה ? </p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה