הסיפור שלי התחיל מלפני 9 חודשים .. או יותר נכון נקודת המפנה בחיים שלי.. האבחנה של הרופאים היתה התקפי חרדה ומאז אני לא זוכרת איך היו החיים שלי קודם.. אני עדיין חיה בתוך זה למרות שעכשיו יותר קל ואפילו לפעמים הייתי משוכנעת שאני אצא מזה כי אין לי מחשבות של דיכאון או חרדה אני בסך הכל מרגישה בחוסר נוחות ודופק חזק שלא מרפה.. וזה מה שהעיר אותי בשעה זו הדופק המהיר והעצבני שאין לי מושג מה מעצבן אותו כי כמו שהזכרתי קודם שאין לי מחשבות דיכאוניות או אפילו מחשבה שלילית כלשהי .. (עד כדי שהערתי את בעלי ואמרתי לו אני עומדת למות) ..
אני תמיד קוראת מה