א Edit כבר לא יודעת איך…מה היא הדרך? אני פונה לכל האמהות באשר הן, במיוחד לאמהות לבנות מתבגרות שסובלות מהפרעת אכילה. וגם לאנשי המקצוע ורוצה עצה. גם אשמח מאד אם יש כאן בפורום אמא למתבגרת שאוכל לשוחח איתה בפרטי. או איש מקצוע כזה. אני אמא לילדה בת 17 שסובלת מבולימיה. אוכלת פעמיים ביום ומקיאה פעמיים. במשך השנה האחרונה. בגיל 15 גם סבלה מהפרעת אכילה, ואחרי חצי שנה טיפול, שממש לחצנו עליה לבוא (דיאטנית. פסיכולוגית והדרכת הורים) היתה שנה של שקט. אני כבר שנה מבליגה ומבליגה. לא מעירה על אוכל, לא מציקה. אבל אני לא יכולה יותר. אז היא הסכימה לבוא איתי לדיאטנית לפגישה אחת. הדיאטנית היתהעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה 5 תגובות כבר לא יודעת איך…מה היא הדרך? <p>אני פונה לכל האמהות באשר הן, במיוחד לאמהות לבנות מתבגרות שסובלות מהפרעת אכילה. וגם לאנשי המקצוע ורוצה עצה. גם אשמח מאד אם יש כאן בפורום אמא למתבגרת שאוכל לשוחח איתה בפרטי. או איש מקצוע כזה.<br /> אני אמא לילדה בת 17 שסובלת מבולימיה. אוכלת פעמיים ביום ומקיאה פעמיים. במשך השנה האחרונה.<br /> בגיל 15 גם סבלה מהפרעת אכילה, ואחרי חצי שנה טיפול, שממש לחצנו עליה לבוא (דיאטנית. פסיכולוגית והדרכת הורים) היתה שנה של שקט.<br /> אני כבר שנה מבליגה ומבליגה. לא מעירה על אוכל, לא מציקה. אבל אני לא יכולה יותר. אז היא הסכימה לבוא איתי לדיאטנית לפגישה אחת. הדיאטנית היתה מקסימה. אבל בתי מתנגדת נחרצות. אמרתי שלא אוותר לה, כי אני אמא ודואגת לבריאותה. וגם עשיתי משהו שמעולם לא עשיתי ביחסים בינינו: אמרתי שזו המחוייבות שאני דורשת ממנה. שעה בשבוע. ואם לא אז גם זכויות אחרות בבית מופסקות לה. ויש לה הרבה זכויות כאלו. היא כעסה, אך עדין עומדת בסרובה.<br /> כלומר נהגתי כך בעקבות עצה שקבלתי שהיא חייבת לשלם איזשהוא מחיר…ואחרת בעצם אין לה סיבה משל עצמה לרצון להפסיק. אז היא עומדת בסרובה בעקשות. ולפגישה השניה לא הסכימה ללכת בשום אופן. ואני שואלת, האם נהגתי נכון? מה הדרך?<br /> מצד אחד רוצה לתמוך בה ככל יכולתי. מצד שני לא יכולה לעמוד מנגד ולא לעשות דבר. כלומר להמשיך לנהל חיים רגילים ולתת לה להגיע לטיפול כשהיא תחפוץ בכך, אם בכלל. ואלוהים יודע מתי. לכל תגובה אודה</p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה