ד Edit כאב בטן פסיכוסטמטי אחרי תקופה ארוכה החלטתי לנסות להעזר בכם, אספר בקצרה, הכל התחיל בשנה האחרונה של הצבא, שהתחילו לי בעיות עם שלפוחית השתן, צריבה וכל מה שבא עם זה, בצבא נתנו לי דיאגנוזה של שלפוחית אריזה, וניסיתי לחיות עם זה בשלום, לקראת השיחרור התחילו לי כאבי בטן ובחילות, בנוסף לזה גם התקפי חרדה, אחרי השיחרור, רופאת המשפחה שלי הביאה לי פאקסט ב20 מג שעשה פלאים, כל הברדק הזה עבר, כעבור שנתיים וחצי החלטתי שאפשר לנסות לחיות בלי הכדורים, לאט לאט הורדתי מינון, כעבור חודש התחילו לי כאבי בטן עזים, בחילות, נראות מרובות, ביקורים במיון ואצל שלל מומחים, שלא מצאו כלוםעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה תוכן שליחה 2 תגובות כאב בטן פסיכוסטמטי תוכן<p>אחרי תקופה ארוכה החלטתי לנסות להעזר בכם, אספר בקצרה, הכל התחיל בשנה האחרונה של הצבא, שהתחילו לי בעיות עם שלפוחית השתן, צריבה וכל מה שבא עם זה, בצבא נתנו לי דיאגנוזה של שלפוחית אריזה, וניסיתי לחיות עם זה בשלום, לקראת השיחרור התחילו לי כאבי בטן ובחילות, בנוסף לזה גם התקפי חרדה, אחרי השיחרור, רופאת המשפחה שלי הביאה לי פאקסט ב20 מג שעשה פלאים, כל הברדק הזה עבר, כעבור שנתיים וחצי החלטתי שאפשר לנסות לחיות בלי הכדורים, לאט לאט הורדתי מינון, כעבור חודש התחילו לי כאבי בטן עזים, בחילות, נראות מרובות, ביקורים במיון ואצל שלל מומחים, שלא מצאו כלום, וכולם אמרו לי שזה מעי רגיז, ומצב נפשי חרדתי, חזרתי לפאקסט וכעבור כמה זמן זה עבר, רופא הגסטרו שלי המליץ לי ללכת לפסיכיאטר ליעוץ, הפסיכיאטר החליף לי את הפאקסט לויפאקס 75, והכל היה בסדר, למרות שחשתי תחושת תשישות תמידית, יכול להיות שבגלל שעבדתי עם קשישים, אז הוא החליף לי לברינטליקס, כעבור שבועיים כל הסיוט חזר, עיוותים כאבים בחילות, הקאות, התקפי חרדה, ועוד פעם סבב של ביקורים אצל מומחים ומיון בגלל התקפי חרדה, עכשיו אני מטופל בבית חולים קפלן, הפסיכיאטרית שלי החליפה לי לאיקסל 50 מג ביום, אך עדיין אין שינוי ממשי, לפעמים יש כמה ימים של שקט, ואז כל הברדק הקייבתי הזה חוזר בעיקר בכאבים, בחילות, ותחושת גועל פנימית, האיבחון שלה כאב פסיכוסטמטי, השאלה שלי, מה אני עושה? אני מרגיש מיואש, וכבר ארבע חודשים לא יוצא מהבית כמעט, לא עובד, ובעוד חודש אני מתחיל ללמוד באוני תא, מחרתיים יש לי יעוץ במרפאת כאב בתא, אצל דר אלדר אילן, שהוא כנראה התקווה האחרונה שלי, השאלה שלי אם מישהו חווה את זה? ואיך אפשר לצאת מזה? אני מרגיש חסר אונים, אפילו המוזיקה של שר לא עוזרת לי לצאת מהמצב הזה. </p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה