טוב,
זו תהיה כבר הפעם השלישית, פיזית. אבל זו פעם ראשונה בחיים שאני רוצה ומנסה לטפל בהפרעה.
ואני כבר לא ילדה.
אני אמא לילדות שמתחילות לקלוט, ואני מתה מפחד שתתפתח אצלן הפרעה זו או אחרת גם כן.
עד כה עשו איתי "אינטייקים" ועוד לא ממש מטפלים בי.. וזה קצת מבאס ומייאש. אני ללא שום עורף טיפולי כבר כמה חודשים, ואני בסחרור מטורף..
תנודות מאוד קשות.. עליות חדות בעקבות בולמוסים, ירידות חדות בעקבות הרעבות וצומות.

אני מבינה שהתהליך הבריא והנכון יהיה:
1. להפסיק להישקל. ולקחת הרבה הרבה אוויר.
2. להיצמד לתפריט. הכי "צנוע" שיש לי, אבל להיצמד אליו. משהו