.היי ..אני בת 53 ,נפצעתי בפיגוע בגיל 13.5..פעם הייתי הכי ציונית בעולם ,מתרגשת כששומעת את "התקווה " ,מתרגשת מלראות מדי זית , ואת חיילנו מגיעים לכל מיני חורים בעולם ומצילים חיים ,מבצע יונתן ..פעם לא יכולתי לדמיין את חיי ללא השירות הצבאי -כמובן שבגיל המתאים לא באה בחשבון האופציה לא להתגייס ,דברים קרו בהמשך ..ובשנה שנתיים האחרונות משהו התהפך ..אני לא יודעת אם אלו טראומות עבר ,או שמא תכנים שנחשפתי אליהם כי אני אוהבת לקרוא ולהתעניין …..משהו חצה גבול ,משהו התהפך .ואני פוחדת להמשיך ולכתוב ,שמא יחשבו שאני לא נורמלית ..אבל ..אני זוכרת שעד לפני