לא מזמן התחלתי טיפול פסיכולוגי , המטפלת מפעילה את "קסמיה" מכילה, מקשיבה, דואגת, מעין דמות הורית עוטפת.. כאילו מנסה להכניע אותי או את התנגדות שלי לטיפול.
והנה זה בא, פרץ הרגשות של כל הצרכים שלי שלא מולאו בילדות. אני בבית וחושב עלייה, מתגעגע אלייה, מפנטז עלייה, רוצה שהיא תעטוף אותי בחיבוק וליטוף כמו תינוק. רוצה להיות נוכח ליידה כאילו היא איזו קרן שמש חמימה שמפשירה אותי מכל הקיפאון שהייתי בו שנים.
זה פחיד אותי.
אני מתקשה להתמודד עם אכזבה, או תסכול .
ביום שאני ירגיש ממנה שהיא לא מבינה אותי או שאני ירגיש שאין לה כוח אליי זה ישבור אותי לח