נתיאל ד

שלום, אני מרגיש שיש רגעים בהם אני מתקשה לתת ולקבל ייחס, צומת לב לאנשים. זה מן מצב ביניים כזה שהוא סטטי, כמו תחושה שאני "שבע" , "מלא" , או מרוקן נפשית. אני מבולבל ,ונמצא בתקופה שאני מברר מחדש את הרצונות שלי, כי מה שעניין אותי בעבר כבר לא מעניין אותי כיום. למשל , זה שאני בן 34 , רווק ורוצה זוגיות לא מספיק כדי לייצר מערכת ייחסים. בגלל מנגנון של תחושת "שובע" , "מלאות", או ריקנות. חשבתי שאולי זה חלקים עמוסים בנפש שלא מאפשרים "תנועה" . תודה לעונים (דביבון) לשעבר

שלום, אני מרגיש שיש רגעים בהם אני מתקשה לתת ולקבל ייחס, צומת לב לאנשים. זה מן מצב ביניים כזה שהוא סטטי, כמו תחושה שאני "שבע" , "מלא" , או מרוקן נפשית. אני מבולבל ,ונמצא בתקופה שאני מברר מחדש את הרצונות שלי, כי מה שעניין אותי בעבר כבר לא מעניין אותי כיום. למשל , זה שאני בן 34 , רווק ורוצה זוגיות לא מספיק כדי לייצר מערכת ייחסים. בגלל מנגנון של תחושת "שובע" , "מלאות", או ריקנות. חשבתי שאולי זה חלקים עמוסים בנפש שלא מאפשרים "תנועה" . תודה לעונים (דביבון) לשעבר.

שלום, אני מרגיש שיש רגעים בהם אני מתקשה לתת ולקבל ייחס, צומת לב לאנשים. זה מן מצב ביניים כזה שהוא סטטי, כמו תחושה שאני "שבע" , "מלא" , או מרוקן נפשית. אני מבולבל ,ונמצא בתקופה שאני מברר מחדש את הרצונות שלי, כי מה שעניין אותי בעבר כבר לא מעניין אותי כיום. למשל , זה שאני בן 34 , רווק ורוצה זוגיות לא מספיק כדי לייצר מערכת ייחסים. בגלל מנגנון של תחושת "שובע" , "מלאות", או ריקנות. חשבתי שאולי זה חלקים עמוסים בנפש שלא מאפשרים "תנועה" . תודה לעונים (דביבון) לשעבר.

לא רוצה זוגיות. לא רוצה. לא רוצה. בכעס רב אני אומר את המילים האלו. מתעצבן כשאני צריך לבחור להיות כמו כולם, בזוגיות , מאושר , משרה בכירה , חתונה ילדים ... זה היעד הסופי? אז לא רוצה. החופש האישי שלי קודם למשרה בחברה גדולה, לזוגיות או הבאת ילדים. למה זה נראה לאנשים לא נורמלי לא לרצות את הדברים האלו ? שהם טבעיים אצל רוב בני האדם אבל אצלי לא. לפחות לא כרגע. אז אני פגום? אני לא בסדר? אני אשם במשהו על כך שהרצונות שלי לא מתיישרים עם החברה או עם הטבע? מרגיש לא בסדר לרצות דברים אחרים שונים מהציפיות המקובלות וזה מייסר מאוד. מה אני מפספס כעוד...

לא רוצה זוגיות. לא רוצה. לא רוצה. בכעס רב אני אומר את המילים האלו. מתעצבן כשאני צריך לבחור להיות כמו כולם, בזוגיות , מאושר , משרה בכירה , חתונה ילדים ... זה היעד הסופי? אז לא רוצה. החופש האישי שלי קודם למשרה בחברה גדולה, לזוגיות או הבאת ילדים. למה זה נראה לאנשים לא נורמלי לא לרצות את הדברים האלו ? שהם טבעיים אצל רוב בני האדם אבל אצלי לא. לפחות לא כרגע. אז אני פגום? אני לא בסדר? אני אשם במשהו על כך שהרצונות שלי לא מתיישרים עם החברה או עם הטבע? מרגיש לא בסדר לרצות דברים אחרים שונים מהציפיות המקובלות וזה מייסר מאוד. מה אני מפספס כעוד...

מרגיש שאין לי זכות קיום, או זכות לרצות , לחלום ולדרוש . זה לא היה ככה רוב חיי רק בשנתיים האחרונות. התחלתי לדכא כעס או אסרטיביות כי חשבתי שזו חולשה והתחלתי יותר לגלות איפוק עד כדי כך שקשה לי לבטא כעס למרות שמבפנים אני כועס. התחלתי גם "לתקוף" את עצמי בביקורת עצמית כמעט בלתי פוסקת ואני מוצף ברגשות אשם רוב הזמן. לא מבין למה אני מרגיש ככה... פעם הייתי ההפך הגמור, עומד על שלי, אסרטיבי, מביע את הצרכים שלי וחושב שמגיע לי ואני ראוי.

מרגיש שאין לי זכות קיום, או זכות לרצות , לחלום ולדרוש . זה לא היה ככה רוב חיי רק בשנתיים האחרונות. התחלתי לדכא כעס או אסרטיביות כי חשבתי שזו חולשה והתחלתי יותר לגלות איפוק עד כדי כך שקשה לי לבטא כעס למרות שמבפנים אני כועס. התחלתי גם "לתקוף" את עצמי בביקורת עצמית כמעט בלתי פוסקת ואני מוצף ברגשות אשם רוב הזמן. אני לא מבין למה אני מרגיש ככה. פעם הייתי ההפך הגמור, עומד על שלי, אסרטיבי, מביע את הצרכים שלי וחושב שמגיע לי ואני ראוי. הכל נראה לי ומרגיש לי מיותר וסתמי.

לא מזמן התחלתי טיפול פסיכולוגי , המטפלת מפעילה את "קסמיה" מכילה, מקשיבה, דואגת, מעין דמות הורית עוטפת.. כאילו מנסה להכניע אותי או את התנגדות שלי לטיפול. והנה זה בא, פרץ הרגשות של כל הצרכים שלי שלא מולאו בילדות. אני בבית וחושב עלייה, מתגעגע אלייה, מפנטז עלייה, רוצה שהיא תעטוף אותי בחיבוק וליטוף כמו תינוק. רוצה להיות נוכח ליידה כאילו היא איזו קרן שמש חמימה שמפשירה אותי מכל הקיפאון שהייתי בו שנים. זה פחיד אותי. אני מתקשה להתמודד עם אכזבה, או תסכול . ביום שאני ירגיש ממנה שהיא לא מבינה אותי או שאני ירגיש שאין לה כוח אליי זה ישבור אועוד...

לא מזמן התחלתי טיפול פסיכולוגי , המטפלת מפעילה את "קסמיה" מכילה, מקשיבה, דואגת, מעין דמות הורית עוטפת.. כאילו מנסה להכניע אותי או את התנגדות שלי לטיפול. והנה זה בא, פרץ הרגשות של כל הצרכים שלי שלא מולאו בילדות. אני בבית וחושב עלייה, מתגעגע אלייה, מפנטז עלייה, רוצה שהיא תעטוף אותי בחיבוק וליטוף כמו תינוק. רוצה להיות נוכח ליידה כאילו היא איזו קרן שמש חמימה שמפשירה אותי מכל הקיפאון שהייתי בו שנים. זה פחיד אותי. אני מתקשה להתמודד עם אכזבה, או תסכול . ביום שאני ירגיש ממנה שהיא לא מבינה אותי או שאני ירגיש שאין לה כוח אליי זה ישבור אועוד...

שוב כותרות היום מבשרות את המוות, פיגוע, אנשים נפצעים, אנשים נהרגים, ימים, שנים, אנשים נעלמים מתים, תינוקות נולדים, ואני שואל מה משמעות החיים? מהו ערך החיים ? בכזו קלות להרוג, בכזו קלות להיהרג, בזמן שבמחלקת יולדות נולדים עוד תינוקות , וזה מן גלגל כזה שלא מובן לי במשמעויות בינהן , בין החיים והמוות . עוד סיפור על פיגוע, עוד סיפור על פצועים במצב אנוש, עוד על ההורגים שבינהם. אם להיות כנה, פיתחתי סוג של אדישות , רואה את הכותרת באפליקצייה ומדפדף, אפילו לא נכנס ... מרגיש קצת אשם , אבל זה "עוד" סיפור אתם מבינים? יכול לתאר שכואב למשפחותעוד...

שוב כותרות היום מבשרות את המוות, פיגוע, אנשים נפצעים, אנשים נהרגים, ימים, שנים, אנשים נעלמים מתים, תינוקות נולדים, ואני שואל מה משמעות החיים? מהו ערך החיים ? בכזו קלות להרוג, בכזו קלות להיהרג, בזמן שבמחלקת יולדות נולדים עוד תינוקות , וזה מן גלגל כזה שלא מובן לי במשמעויות בינהן , בין החיים והמוות . עוד סיפור על פיגוע, עוד סיפור על פצועים במצב אנוש, עוד על ההורגים שבינהם. אם להיות כנה, פיתחתי סוג של אדישות , רואה את הכותרת באפליקצייה ומדפדף, אפילו לא נכנס ... מרגיש קצת אשם , אבל זה "עוד" סיפור אתם מבינים? יכול לתאר שכואב למשפחותעוד...

החלטתי לסיים טיפול פסיכולוגי לאחר 4 חודשים שהייתי מסכם אותם כטראומטיים. במקום שאני אמור להרגיש מוגן ובטוח הרגשתי מאויים. והיו לזה מס' סיבות . באחת הפגישות סיפרתי למטפלת על הקושי שלי ליצור זוגיות ושיש מישהי שמוצאת חן בעיניי , לפתע היא הרימה את קולה ואמרה "מה אתה אומר לי בעצם" ? הסתכלתי עלייה ולא ידעתי מה לענות . והיא חזרה ואמרה שוב בקול רם "מה אתה אומר לי " הרגשתי נעץ בלב. מה היא מרימה את הקול שלה פתאום? איפה הרכות והרושם של מטפלת מכילה? חשתי אותה כגסה באותו רגע. המשכתי בטיפול ובפגישה אחרת דיברתי איתה על האובדן של אימי בגיל צעיר , ושעוד...