מדמיינת לעצמי שאני נכנסת לחדר האמבטיה שלי, בוהה במראה בהשתקפות שאני מתעבת. הלב שלי נאבק לא לעצור, מניחים אותי על הרצפה הלבנה, הדופק שלי ממשיך להאיץ כמו לשפוך את הג 'ינס שלי, כמו לשפשף את החולצה מעליי ומעל הראש וכמו להחליק את הגרביים מפניי הרגליים. אני בעצבנות משלבת את הידיים שלי יחד, משעינה רגל אחת על פני השטח הקרים והמוכרים ובוהה בתקרה, עוצמת את העיניים, שואפת נשימה עמוקה שנייה אחת, שתי שניות, שלוש שניות ומרשה לעצמי להסתכל למטה, לאחר חודשים של עבודה קשה שלי, את המתח שלי, המאבק שלי. נשארו לי עוד 182 ימים להגיע ליעד, מספר שנמצא במרחק א