אין לי כוח לאסוף את עצמי היום אז אני שרועה מפוזרת ופשוטת איברים.
מחר שבוע נוסף מתחיל, שבוע חדש. זה גורם לחרדה כי אני לא מרגישה מוכנה בכלל לעוד שבוע
כי זה שוב להתחיל, כל פעם להתחיל משהו חדש משהו נוסף. ולי אין כוח.
ובכלל אני לא אמורה להיכנע או להפסיק לנסות. תמיד מוצאת כוחות לעוד דחיפה קטנה קדימה. אז לא. לא היום. אין כוחות ואין מוטיבציה.
השבוע הזה מבחינת תרגול הcbt לא היה מספק. לא עשיתי מספיק טוב את התרגילים בגלל החום הקיצוני שהיה ובגלל עוד סיבות. ויחד עם כל ההתקדמות שהגעתי אליה באופן כללי, אני מרגישה כישלון. הביקורתיות העצמית שלי חוגגת